רן כהן רוכברגר

נוהל גילוי מרצון הוא, בתמצית, הליך שמאפשר ליחידים או לעסקים לדווח באיחור על הכנסות שלא דווחו בעבר – בידיעה או בשגגה – ולשלם עתה את המיסים הנדרשים, תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים. נוהל זה נועד לעודד יחידים ועסקים להצהיר, גם אם באיחור, על הכנסותיהם בצורה חוקית ובכך להגדיל את גביית המיסים של המדינה. לצד זאת, […]

מעת לעת שומעים שוב על בכיר או איש ציבור שעוכב לחקירה במשטרת ישראל – לרוב ביחידת להב 433 – בחשד לעבירה של שוחד, מרמה, הפרת אמונים או קבלת דבר במרמה (ולעתים כולן כאחת). לאחרונה, למשל, נחקרו ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נווה, והנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, בחשד למערכת

לאחרונה יצאו בית הנשיא ומשרד המשפטים בהודעה משותפת ומשמחת. על רקע התמשכות מלחמת חרבות ברזל, משמעויותיה מרחיקות הלכת על אזרחי המדינה והמעורבות הראויה לציון של משרתי המילואים בהשגת ייעדי המלחמה, גובש מתווה חנינות מיוחד שתכליתו הקלה על ההתמודדות הכוללת של אזרחי המדינה במצב המורכב המתמשך. נדגיש כי מתווה החנינות החדש כולל התייחסות גם לאזרחים –

חוק זכויות נפגעי עבירה חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ערך בזמנו מהפיכה של ממש במצב המשפטי וקבע את זכויותיהם הפורמליות של נפגעי העבירה בהליך הפלילי. החוק בא בזמנו לעולם על רקע הניתוק החריף של נפגע העבירה עצמו מן ההליך הפלילי באופן שלא הגשים באופן ראוי את שמיעת קולו של הנפגע או הקורבן. הגם שבפרקליטות הצבאית

לאחרונה דן בג"ץ במספר עתירות הנוגעות לחוקיות הפטור מגיוס וכן בשאלת תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב הנתון שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות מצה"ל. העותרים בעתירה טענו כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם (ההסדר החוק שירות ביטחון), אין עוד מקור חוקי להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות, ולכן המדינה פועלת

פוסט-טראומה היא מהקשות ומהעצובות בנכויות שמי ששירת בצבא ולקה בה נאלץ להתמודד איתה. פוסט-טראומה נחשבת ״חבלה״ והכרה בה על ידי משרד הביטחון (הכרה בעצם קיומה ובכך שהיא תולדה של השירות הצבאי) תוביל לקביעת תגמולים לנכה הסובל מפוסט-טראומה. הכרה על ידי משרד הביטחון בנכות שנגרמה במהלך השירות ועקב השירות תחומה ככלל בפרק זמן מוגבל, כאשר לאחר

מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאויות קשות, עצובות ובלתי-נתפסות בתחומים רבים. אולי עשרות שנים לא התמודדה מדינת ישראל עם שאלות כה טרגיות – לא בהיקף הנורא ובוודאי שלא במורכבות. למרבה הצער, משפחות רבות הפכו למשפחות שכולות לאחר שיקיריהן עזבו את הכול ובאומץ בלתי נתפס קפצו לקו האש כדי להציל חיים. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים

הסיכונים ההדדיים בהוצאת צווי מעצר לאחרונה הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), על כוונתו לפנות לבית הדין להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון – לצד שלושה מבכירי חמאס. מהלך זה הוא קו פרשת מים בכל הנוגע ליחסים בין ישראל לאחד מהמוסדות שנתפסים ע"י מדינות רבות כ"אורים ותומים" של כללי

בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות השונות ואופיין. הדין הפלילי אמון על טיפול בעבירות שיש בהן מידה כללית של אנטי-חברתיות. הכלי הפלילי הוא כלי חריף וחמור, שנועד למקרים במדרג חומרה בינוני ומעלה. ההליכים הפליליים מופעלים בצבא

עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״