לאחרונה דן בג"ץ במספר עתירות הנוגעות לחוקיות הפטור מגיוס וכן בשאלת תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב הנתון שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות מצה"ל. העותרים בעתירה טענו כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם (ההסדר החוק שירות ביטחון), אין עוד מקור חוקי להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות, ולכן המדינה פועלת […]
״מורה נבוכים״ בעניין חוק הגיוס ובג״ץ בני הישיבות Read More »
פוסט-טראומה היא מהקשות ומהעצובות בנכויות שמי ששירת בצבא ולקה בה נאלץ להתמודד איתה. פוסט-טראומה נחשבת ״חבלה״ והכרה בה על ידי משרד הביטחון (הכרה בעצם קיומה ובכך שהיא תולדה של השירות הצבאי) תוביל לקביעת תגמולים לנכה הסובל מפוסט-טראומה. הכרה על ידי משרד הביטחון בנכות שנגרמה במהלך השירות ועקב השירות תחומה ככלל בפרק זמן מוגבל, כאשר לאחר
מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאויות קשות, עצובות ובלתי-נתפסות בתחומים רבים. אולי עשרות שנים לא התמודדה מדינת ישראל עם שאלות כה טרגיות – לא בהיקף הנורא ובוודאי שלא במורכבות. למרבה הצער, משפחות רבות הפכו למשפחות שכולות לאחר שיקיריהן עזבו את הכול ובאומץ בלתי נתפס קפצו לקו האש כדי להציל חיים. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים
הסיכונים ההדדיים בהוצאת צווי מעצר לאחרונה הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), על כוונתו לפנות לבית הדין להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון – לצד שלושה מבכירי חמאס. מהלך זה הוא קו פרשת מים בכל הנוגע ליחסים בין ישראל לאחד מהמוסדות שנתפסים ע"י מדינות רבות כ"אורים ותומים" של כללי
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC): צווי מעצר אישיים נגד נתניהו וגלנט Read More »
בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות השונות ואופיין. הדין הפלילי אמון על טיפול בעבירות שיש בהן מידה כללית של אנטי-חברתיות. הכלי הפלילי הוא כלי חריף וחמור, שנועד למקרים במדרג חומרה בינוני ומעלה. ההליכים הפליליים מופעלים בצבא
על ההבדלים בין דין פלילי לדין משמעתי בהליכים בצבא Read More »
עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״
הצו האמריקאי כנגד ארבעת הישראלים נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם לפני מספר שבועות על צו נשיאותי, המטיל סנקציות על ארבעה ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. זאת, כפי שנכתב – בעקבות מעורבותם ב"יצירת אי שקט" באזור יהודה ושומרון ובגרימת תסיסה ביטחונית. לפי הנכתב בצו עצמו, הסנקציות הוטלו תוך התבססות על מידע מודיעיני שהיה מצוי בידי רשויות בארה"ב,
הטלת סנקציות כלכליות בין-לאומיות על אזרחים ישראלים – מה המשמעות? Read More »
לאחרונה (14.3.24) גזרה השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב את דינו של מר שרגא ברוש, מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר (ת"פ 49429-07-20). ברוש הואשם בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כפי שעולה מכתב האישום ומפסק הדין, ברוש זייף מסמכים שהוגשו לפקיד השומה, בכל הנוגע לתיארוך
על עבירת זיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה – אגב גזר הדין בעניין שרגא ברוש Read More »
לאחרונה פורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לחקר האסון הכבד בהר מירון – האסון שהתרחש בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בליל ל״ג בעומר התשפ״א (2021). לצד חקירת מח״ש שנפתחה בעניין ולביקורת מטעם מבקר המדינה, החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. על סמכויות ועדת חקירה ממלכתית בישראל, הדין מאפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועם ההתקדמות המשמעותית של כוחות צה"ל בתמרון היבשתי, אנו עדים גם למספר מקרים שבהם חיילים נטלו לעצמם רכוש שנמצא בבתים של עזתים או של ציוד שנתפס בשטח שהיה שייך למחבלי החמאס. חיילים רבים נוטים לחשוב (בטעות) כי אין איסור בנטילת החפצים כאמור אם מדובר ב״מזכרת״ וכי מדובר ברכוש הפקר שלגביו