האם בג"ץ יורה למח״ש לבצע השלמות חקירה במקרה שבו אזרח תמים נהרג מירי שוטרים כשהנסיבות בכללותן מובילות להצדקה לסגור את תיק החקירה? בית המשפט העליון השיב בשלילה
בג"ץ 34313-11-25 מלכה נ׳ המחלקה לחקירות שוטרים (5.8.2026)
ביום 5.8.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירה לבג"ץ שהגישו אחיו של אזרח שנהרג מירי שוטרים בדרישה להורות על השלמת חקירה. השאלה שעמדה במוקד ההליך הייתה אם קמה עילה להורות למח״ש לבצע השלמות חקירה, חרף התוצאה הטרגית של האירוע. בג"ץ דחה את העתירה.
המנוח, עובד חברת החשמל שהותיר אחריו בת קטינה, סיים את משמרתו בתחנת כוח בדרום הארץ בשעות הערב של יום השבעה באוקטובר 2023, ובדרכו משם נקלע למארב שהציבה המשטרה ונורה למוות למרבה האסון בידי שוטרים שהסתערו עליו. איש מהצדדים לא חלק על כך שמדובר באזרח תמים שלא היה מעורב בלחימה ושמדובר בטרגדיה של טעות בזיהוי.
בהליך קודם ביקשו העותרים לקבל לידיהם את חומרי החקירה של מח"ש; לאחר שאלה הועברו לידיהם נמחקה העתירה ובית המשפט הפנה אותם לפנות תחילה ישירות למח"ש. הם עשו כן, מח"ש השיבה כי אין מקום לפעולות חקירה נוספות, ובעקבות מענה זה הוגשה העתירה הנוכחית.
ההליך לא עסק באחריותם הפלילית של השוטרים ולא בשאלה אם יוגש נגדם כתב אישום, אלא רק בשאלה אם בג"ץ יורה על ביצוע פעולות חקירה נוספות מסוימות. העותרים ביקשו בירור בעניין מצלמות הגוף שלא הופעלו, בירורים מול גורמים אזרחיים, שחזורי נסיעה ובדיקת רכב המנוח בידי בוחן תנועה; מנגד טענה מח"ש שמרבית ההיבטים נבחנו, ושלא נמצא שיש בפעולות המבוקשות כדי להשפיע על שאלת ההעמדה לדין.
בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי החלטת מח"ש נמצאת בתוך מתחם הסבירות. ההכרעה נעוצה בהבחנה בין השאלה אם ניתן היה לבצע פעולות חקירה נוספות לבין השאלה אם יש בהן תוחלת – הראשונה אינה מספיקה כשלעצמה, והשנייה מצויה בגרעין הקשה של שיקול הדעת המקצועי של רשויות החקירה והתביעה.
הנשיא עמית הזכיר את ההלכה שלפיה בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה אלא במקרים חריגים ונדירים – החלטה הנגועה בשיקולים זרים, הלוקה בחוסר סבירות קיצוני או המקימה חשש לעיוות דין מהותי – וכי היא חלה גם בשלב שבו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום. כיוון שכאן מדובר בבחינת ראיות ובהערכת סיכויי הרשעה, מידת הריסון היא "כפולה ומכופלת", ובהסתמך על הלכת אייבי (בג"ץ 6087/17) שב בית המשפט וקבע שאינו פועל כ"יועץ משפטי-על" או כ"שופט חוקר". בג״ץ גם הניח לצורך הדיון כי ייתכן שהשוטרים פעלו "עם יד קלה על ההדק" ואף בניגוד לנהלים, ונקבע שגם בהנחה זו העתירה חסרת תוחלת: נסיבות אותו יום – הכאוס בכבישי הדרום, ההתרעות על חדירת מחבלים והשמועות על מחבלים המחופשים לשוטרים – משליכות הן על בחינת התנהלות השוטרים בזמן אמת והן על היכולת המעשית להשלים בדיעבד את החקירה.
המשמעות המעשית של פסק הדין היא שהרף להתערבות שיפוטית בהחלטה שלא לבצע פעולות חקירה נוספות גבוה במיוחד, ושהצבעה על פעולה שניתן היה לבצע אינה מספיקה. מי שמבקש ללכת במסלול הזה נדרש להראות לא רק שהפעולה אפשרית, אלא שיש בה בסופו של דבר גם תוחלת ראייתית קונקרטית ומעשית – איזו ראיה חסרה, כיצד הפעולה המבוקשת עשויה להשיגה, ומדוע היעדרה מותיר את התמונה חסרה במידה המקימה חשש לעיוות דין; ולצד זאת נדרש לבסס פגם בהליך עצמו – שיקול זר, סתירה פנימית בהנמקה או סטייה מנהלים – ולא להסתפק במחלוקת מקצועית על היקף החקירה או פעולה כזו או אחרת שלא בוצעה. עם זאת, חשוב לדעת שבית המשפט לא קבע חסינות גורפת להחלטות מח״ש: עילות ההתערבות נותרו על כנן, וההכרעה כאן נשענה במידה רבה על הנסיבות החריגות ביותר של השבעה באוקטובר ועל השלכתן המיוחדת על תוחלת החקירה במקרה נורא זה.
