משרתים בצבא, עובדי מדינה ועובדי ציבור כפופים לכללי אתיקה המיוחדים לעובדי מדינה, שנקבעים בנהלים, בפקודות ובתקנון שירות המדינה. העמדה לדין משמעתי והרשעה עלולות להוביל להשלכות מרחיקות לכת, בהן: הורדה בדרגה, העברה למשרה אחרת או השעיה. במקרים חמורים עלולה הרשעה עלולה להוביל גם לפיטורים או להתרת התחייבות. לא פעם הדין המשמעתי הוא תוצר סופי של מה
למרבה הצער, לא פעם במהלך השירות הצבאי נגרמות למשרת פציעה – פיזית או נפשית – או מחלה. לעתים אופי השירות גורר גם החמרה במחלה קיימת בשל תנאי השירות או בשל מחדלים. מי שנפגע במהלך השירות יכול לפנות לשם הכרה בזכויותיו בתביעה מתאימה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959. החוק חל על
ככלל, החשודים והנאשמים בעבירות צווארון לבן הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שנתקלים לראשונה בעולם הפלילי. לרוב, מדובר בבעלי מקצועות חופשיים והעבירות שמיוחסות להם הן בדרך כלל בתחום הפיננסי (מעילה, שוחד) או ביטוי בניצול סמכות ומעמד (זיוף, רישום כוזב ועוד). מכאן החשיבות העצומה בליווי מקצועי קרוב של הנאשם, מהשלב המוקדם ביותר, למתן ההגנה המיטבית תוך גיבוש האסטרטגיה
מערכת השיפוט בצה"ל שונה משמעותית מזו האזרחית. חוק השיפוט הצבאי קובע דין מיוחד ביחס למשרתים בצבא, קובע עבירות צבאיות ייחודיות ופרוצדורות מיוחדות לדיון בפני בתי הדין הצבאיים. בין העבירות הצבאית הייחודיות: הוצאת רכוש מרשות הצבא, חריגה מסמכות, התנהגות שאינה הולמת, עריקה והיעדר מן השירות שלא ברשות. גם ביחס לעבירות פליליות המקבילות באזרחות (כגון: עבירות סמים,
חקירה פלילית וחלילה העמדה לדין פלילי מטלטלות את חייו של האדם ומחייבות מתן מענה מקצועי מיטבי כדי להתמודד עם הסיכונים החריפים שבהליכים ותוצאותיהם. ליווי וייצוג אנשים נורמטיביים שנחקרים לראשונה בחייהם בחשד לביצוע עבירה פלילית מחייבים הבנה מיוחדת ורגישות מיוחדת בצמתים השונים של ההליך הפלילי. יש חשיבות רבה בגיבוש האסטרטגיה המשפטית להליך כולו מוקדם ככל הניתן,
שינוי משפטי משמעותי נכנס ממש לאחרונה לספר החוקים – בהקשר של הרישום הפלילי למי שהסתבכו בפלילים. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 נכנס לתוקף ביום 12.07.22 והחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981 – שהסדיר את המצב המשפטי מזה כארבעים שנים. רוח החוקים דומה ותכליתם להגדיר את האיזון הראוי בין "ניהול המידע" ובין