התמודדות עם הליך פלילי או צבאי מעלה הרבה שאלות – חלקן דחופות וחלקן מורכבות. ריכזנו כאן תשובות לשאלות הנפוצות ביותר בתחום דיני צבא וביטחון. המטרה היא לתת לך מידע ראשוני כדי לדעת למה לצפות עוד לפני הפגישה עם עורך הדין. חשוב לזכור: כל מקרה שונה והמידע כאן כללי בלבד ולא מחליף ייעוץ משפטי אישי וממוקד. […]
שאלות ותשובות בתחום דיני צבא וביטחון Read More »
מערכת אכיפת החוק בצה"ל הינה מעין פירמידה המורכבת משלושה נדבכים, לפי רמות החומרה השונות: בתחתיתה – הצעדים הפיקודיים, הייחודיים לצה"ל בין כל גופי השירות הציבורי, מעליהם – הדין המשמעתי, ומעליו – הדין הפלילי. צעדים פיקודיים משמעם החלטות מצד הדרג הפיקודי שיש בהן כדי להוות סנקציה ״רכה״ כביכול, אם כי השלכותיה עלולות להיות כבדות ומרחיקות לכת.
פירמידה של אכיפה בצה״ל Read More »
"שלום רב ! הודעה בדבר הכוונה לבטל את הפטור שניתן לך בעבר, ולהחזירך לשירות מילואים. […] בשל הצרכים הביטחוניים ועל מנת להגדיל את מעגל המשרתים, הטעמים שבגינם ניתן לך הפטור משירות המילואים אינם מתקיימים עוד. על כן, ובהתאמה לנתונים העומדים לרשותנו ביחס אליך הוחלט לבחון את ביטול הפטור שניתן לך…" נוסח הודעה זו התקבל במכשירי
על ביטול פטור לאנשי מילואים בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ Read More »
פעמים רבות, לאחר שירות קבע ממושך סבור מי שפרש מצה"ל כאילו הוא סיים אחת ולתמיד את הפרק הצבאי בחייו, וכאילו הוא מתחיל פרק חדש במערכת האזרחית, כשכעת יוכל להתמנות לכל תפקיד כרצונו בלא מגבלות שמאפיינות את השירות הצבאי. אלא שיש כמה היבטים הממשיכים ללוות אותו ולהגביל את ההחלטות – לכל הפחות למשך תקופה מסוימת. חוק
״צינון״ לאחר שירות קבע ממושך – לקראת התפקיד הבא באזרחות Read More »
לאחרונה יצאו בית הנשיא ומשרד המשפטים בהודעה משותפת ומשמחת. על רקע התמשכות מלחמת חרבות ברזל, משמעויותיה מרחיקות הלכת על אזרחי המדינה והמעורבות הראויה לציון של משרתי המילואים בהשגת ייעדי המלחמה, גובש מתווה חנינות מיוחד שתכליתו הקלה על ההתמודדות הכוללת של אזרחי המדינה במצב המורכב המתמשך. נדגיש כי מתווה החנינות החדש כולל התייחסות גם לאזרחים –
חנינות ומחיקת רישום פלילי בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ Read More »
לאחרונה דן בג"ץ במספר עתירות הנוגעות לחוקיות הפטור מגיוס וכן בשאלת תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב הנתון שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות מצה"ל. העותרים בעתירה טענו כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם (ההסדר החוק שירות ביטחון), אין עוד מקור חוקי להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות, ולכן המדינה פועלת
״מורה נבוכים״ בעניין חוק הגיוס ובג״ץ בני הישיבות Read More »
הסיכונים ההדדיים בהוצאת צווי מעצר לאחרונה הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), על כוונתו לפנות לבית הדין להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון – לצד שלושה מבכירי חמאס. מהלך זה הוא קו פרשת מים בכל הנוגע ליחסים בין ישראל לאחד מהמוסדות שנתפסים ע"י מדינות רבות כ"אורים ותומים" של כללי
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC): צווי מעצר אישיים נגד נתניהו וגלנט Read More »
בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות השונות ואופיין. הדין הפלילי אמון על טיפול בעבירות שיש בהן מידה כללית של אנטי-חברתיות. הכלי הפלילי הוא כלי חריף וחמור, שנועד למקרים במדרג חומרה בינוני ומעלה. ההליכים הפליליים מופעלים בצבא
על ההבדלים בין דין פלילי לדין משמעתי בהליכים בצבא Read More »
עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״
על הוועדה לעיון בעונש – ועדת השחרורים הצבאית Read More »
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועם ההתקדמות המשמעותית של כוחות צה"ל בתמרון היבשתי, אנו עדים גם למספר מקרים שבהם חיילים נטלו לעצמם רכוש שנמצא בבתים של עזתים או של ציוד שנתפס בשטח שהיה שייך למחבלי החמאס. חיילים רבים נוטים לחשוב (בטעות) כי אין איסור בנטילת החפצים כאמור אם מדובר ב״מזכרת״ וכי מדובר ברכוש הפקר שלגביו
על עבירת הביזה – העמדה לדין וענישה Read More »