בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות השונות ואופיין. הדין הפלילי אמון על טיפול בעבירות שיש בהן מידה כללית של אנטי-חברתיות. הכלי הפלילי הוא כלי חריף וחמור, שנועד למקרים במדרג חומרה בינוני ומעלה. ההליכים הפליליים מופעלים בצבא […]
על ההבדלים בין דין פלילי לדין משמעתי בהליכים בצבא Read More »
עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועם ההתקדמות המשמעותית של כוחות צה"ל בתמרון היבשתי, אנו עדים גם למספר מקרים שבהם חיילים נטלו לעצמם רכוש שנמצא בבתים של עזתים או של ציוד שנתפס בשטח שהיה שייך למחבלי החמאס. חיילים רבים נוטים לחשוב (בטעות) כי אין איסור בנטילת החפצים כאמור אם מדובר ב״מזכרת״ וכי מדובר ברכוש הפקר שלגביו
אחד מן הנושאים הבוערים הראשונים שעתידים להתלבן בזירה הציבורית-הפוליטית והמשפטית – עם סיומה של המלחמה היא שאלת העמדתם לדין של מחבלי חמאס: אלה המשתייכים לקבוצת ה"נוח׳בה" ואלה השייכים לשאר גרורות הארגון, במישור הצבאי ו"האזרחי". בשלב זה, המערכת הפוליטית, הצבאית והמשפטית, עודה עוסקת בניהול המערכה בהווה ומטעמים שונים עדיין לא גיבשה החלטה ביחס לאופו שבו ימוצה
העמדה לדין של מחבלי הנוח׳בה בעקבות טבח השבעה באוקטובר Read More »
בימים האחרונים התפרסם דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023. הדו״ח מציג את עשיית נקח״ל בבירור אלפי הקבילות (5,749 קבילות) שהוגשו במהלך שנת 2023 כלפי מפקדים בצה"ל וביחס לנושאים שונים בהתנהלות המערכתית והפיקודית. הדו״ח הוגש לשר הביטחון יואב גלנט ולוועדת צבא וביטחון על ידי נציבת קבילות החיילים, תא"ל (מיל׳) רחל טבת ויזל. באופן כללי, נציבות קבילות
דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023 – מה ניתן ללמוד ממנו? Read More »
כידוע, בחלוף כחודשיים מתחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ פתחה דרום אפריקה בהליך משפטי נגד מדינת ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק. טענתה המקוממת של דרום אפריקה הייתה שישראל מפרה כביכול את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם (המכונה גם "אמנת הג'נוסייד"). בתביעתה ביקשה דרום אפריקה מבית הדין הבין-לאומי לקבוע כי אכן כך נעשה ושיש להוציא
מלחמת ״חרבות ברזל״ – המשך המערכה המשפטית בדין הבין-לאומי Read More »
פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הוביל, מטבע הדברים, להתערערות חריפה בתחושת הביטחון האישי על ידי רבים מאזרחי ישראל. כך חשו רבים, ובוודאי אלה שהתגוררו בדרום הארץ ובערים מעורבות. מצב דברים זה הוביל את המשרד לביטחון פנים להוביל להקלה משמעותית בקריטריונים (תבחינים) שנדרשו בעבר לשם הוצאת הרישיון לנשיאת נשק ולזירוז ההליך באופן משמעותי. ההקלות היו מרחיקות לכת
הוצאת רישיון לנשיאת נשק בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ Read More »
במלחמת "חרבות ברזל" שאנו נמצאים בעיצומה נפגעו למרבה הצער לא מעט אזרחים במישור הפיזי, הנפשי או שניהם גם יחד; ומדובר הן באזרחים שהגיעו לשדה הקרב בהתנדבות, במי שהיו בשירות מילואים או במי שנפגעו בעודם בעורף האזרחי. אין ספק שמתן פיצוי כספי לאזרחים הוא צעד חיוני, המשקף את אחריותה של המדינה במסגרת "האמנה החברתית" ואת האחריות
מלחמת "חרבות ברזל" – פיצוי לנפגעי פעולות איבה ופיצוי בגין נזקי רכוש Read More »
בכל המערכות הצבאיות האחרונות בעזה, ובכללן מלחמת "חרבות ברזל" שאנו נתונים בעיצומה, נשמעות טענות חוזרות ונשנות מצד ארגונים שונים ומצד גורמים בקהיליה הבין-לאומית על הפרות חמורות כביכול של הדין הבין-לאומי בפגיעה באזרחים "בלתי-מעורבים". כידוע, רק לאחרונה דן בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בטענה שהעלצה דרום אפריקה כאילו מדינת ישראל גורמת ל"ג'נוסייד'" בעזה. ככל שיש "בלתי
מלחמת "חרבות ברזל" – פגיעה באזרחים "בלתי-מעורבים" Read More »
השירות הצבאי מסתיים פעמים רבות באנחת רווחה ובציפייה למספר שנות שקט באזרחות. החוויות האינטנסיביות שעוברים חיילים רבים בשירות סדיר, בוודאי ביחידות הקרביות, מקימות עם ה"נחיתה" בחיים האזרחיים תחושה של פרק עצים שהסתיים ולא ישוב עוד. רקע זה יכול אולי להסביר במידה מסוימת את ההיקף של "עריקי מילואים" – אזרחים שנמנים עם כוחות המילואים, זומנו לשירות
מלחמת "חרבות ברזל" – החמרת ענישה על עריקי מילואים Read More »