בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות השונות ואופיין. הדין הפלילי אמון על טיפול בעבירות שיש בהן מידה כללית של אנטי-חברתיות. הכלי הפלילי הוא כלי חריף וחמור, שנועד למקרים במדרג חומרה בינוני ומעלה. ההליכים הפליליים מופעלים בצבא […]
על ההבדלים בין דין פלילי לדין משמעתי בהליכים בצבא Read More »
עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״
הצו האמריקאי כנגד ארבעת הישראלים נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם לפני מספר שבועות על צו נשיאותי, המטיל סנקציות על ארבעה ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. זאת, כפי שנכתב – בעקבות מעורבותם ב"יצירת אי שקט" באזור יהודה ושומרון ובגרימת תסיסה ביטחונית. לפי הנכתב בצו עצמו, הסנקציות הוטלו תוך התבססות על מידע מודיעיני שהיה מצוי בידי רשויות בארה"ב,
הטלת סנקציות כלכליות בין-לאומיות על אזרחים ישראלים – מה המשמעות? Read More »
לאחרונה (14.3.24) גזרה השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב את דינו של מר שרגא ברוש, מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר (ת"פ 49429-07-20). ברוש הואשם בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כפי שעולה מכתב האישום ומפסק הדין, ברוש זייף מסמכים שהוגשו לפקיד השומה, בכל הנוגע לתיארוך
על עבירת זיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה – אגב גזר הדין בעניין שרגא ברוש Read More »
לאחרונה פורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לחקר האסון הכבד בהר מירון – האסון שהתרחש בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בליל ל״ג בעומר התשפ״א (2021). לצד חקירת מח״ש שנפתחה בעניין ולביקורת מטעם מבקר המדינה, החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. על סמכויות ועדת חקירה ממלכתית בישראל, הדין מאפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועם ההתקדמות המשמעותית של כוחות צה"ל בתמרון היבשתי, אנו עדים גם למספר מקרים שבהם חיילים נטלו לעצמם רכוש שנמצא בבתים של עזתים או של ציוד שנתפס בשטח שהיה שייך למחבלי החמאס. חיילים רבים נוטים לחשוב (בטעות) כי אין איסור בנטילת החפצים כאמור אם מדובר ב״מזכרת״ וכי מדובר ברכוש הפקר שלגביו
אחד מן הנושאים הבוערים הראשונים שעתידים להתלבן בזירה הציבורית-הפוליטית והמשפטית – עם סיומה של המלחמה היא שאלת העמדתם לדין של מחבלי חמאס: אלה המשתייכים לקבוצת ה"נוח׳בה" ואלה השייכים לשאר גרורות הארגון, במישור הצבאי ו"האזרחי". בשלב זה, המערכת הפוליטית, הצבאית והמשפטית, עודה עוסקת בניהול המערכה בהווה ומטעמים שונים עדיין לא גיבשה החלטה ביחס לאופו שבו ימוצה
העמדה לדין של מחבלי הנוח׳בה בעקבות טבח השבעה באוקטובר Read More »
ברשימה זו נדון בסוגיה המשפטית והמעשית הנוגעת לקציבה בפרק זמן תחום של מי שבתי הדין הצבאיים מצאו כי יש הצדקה משפטית למעצרם עד תום ההליכים. על סמכויות המעצר וסוגי המעצר: מעצר חקירתי ומעצר עד לתום ההליכים המשפטיים המשפט הפלילי מאפשר שימוש תדיר בסמכויות הפוגעות באופן חריף בחירות ובחופש של החשוד ושל הנאשם. ללא ספק, אחת
בימים האחרונים התפרסם דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023. הדו״ח מציג את עשיית נקח״ל בבירור אלפי הקבילות (5,749 קבילות) שהוגשו במהלך שנת 2023 כלפי מפקדים בצה"ל וביחס לנושאים שונים בהתנהלות המערכתית והפיקודית. הדו״ח הוגש לשר הביטחון יואב גלנט ולוועדת צבא וביטחון על ידי נציבת קבילות החיילים, תא"ל (מיל׳) רחל טבת ויזל. באופן כללי, נציבות קבילות
דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023 – מה ניתן ללמוד ממנו? Read More »
כידוע, בחלוף כחודשיים מתחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ פתחה דרום אפריקה בהליך משפטי נגד מדינת ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק. טענתה המקוממת של דרום אפריקה הייתה שישראל מפרה כביכול את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם (המכונה גם "אמנת הג'נוסייד"). בתביעתה ביקשה דרום אפריקה מבית הדין הבין-לאומי לקבוע כי אכן כך נעשה ושיש להוציא
מלחמת ״חרבות ברזל״ – המשך המערכה המשפטית בדין הבין-לאומי Read More »