דיני צבא

אחד מן הנושאים הבוערים הראשונים שעתידים להתלבן בזירה הציבורית-הפוליטית והמשפטית – עם סיומה של המלחמה היא שאלת העמדתם לדין של מחבלי חמאס: אלה המשתייכים לקבוצת ה"נוח׳בה" ואלה השייכים לשאר גרורות הארגון, במישור הצבאי ו"האזרחי". בשלב זה, המערכת הפוליטית, הצבאית והמשפטית, עודה עוסקת בניהול המערכה בהווה ומטעמים שונים עדיין לא גיבשה החלטה ביחס לאופו שבו ימוצה […]

בימים האחרונים התפרסם דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023. הדו״ח מציג את עשיית נקח״ל בבירור אלפי הקבילות (5,749 קבילות) שהוגשו במהלך שנת 2023 כלפי מפקדים בצה"ל וביחס לנושאים שונים בהתנהלות המערכתית והפיקודית. הדו״ח הוגש לשר הביטחון יואב גלנט ולוועדת צבא וביטחון על ידי נציבת קבילות החיילים, תא"ל (מיל׳) רחל טבת ויזל. באופן כללי, נציבות קבילות

כידוע, בחלוף כחודשיים מתחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ פתחה דרום אפריקה בהליך משפטי נגד מדינת ישראל  בבית הדין הבין-לאומי לצדק. טענתה המקוממת של דרום אפריקה הייתה שישראל מפרה כביכול את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם (המכונה גם "אמנת הג'נוסייד"). בתביעתה ביקשה דרום אפריקה מבית הדין הבין-לאומי לקבוע כי אכן כך נעשה ושיש להוציא

פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הוביל, מטבע הדברים, להתערערות חריפה בתחושת הביטחון האישי על ידי רבים מאזרחי ישראל. כך חשו רבים, ובוודאי אלה שהתגוררו בדרום הארץ ובערים מעורבות. מצב דברים זה הוביל את המשרד לביטחון פנים להוביל להקלה משמעותית בקריטריונים (תבחינים) שנדרשו בעבר לשם הוצאת הרישיון לנשיאת נשק ולזירוז ההליך באופן משמעותי. ההקלות היו מרחיקות לכת

במלחמת "חרבות ברזל" שאנו נמצאים בעיצומה נפגעו למרבה הצער לא מעט אזרחים במישור הפיזי, הנפשי או שניהם גם יחד; ומדובר הן באזרחים שהגיעו לשדה הקרב בהתנדבות, במי שהיו בשירות מילואים או במי שנפגעו בעודם בעורף האזרחי. אין ספק שמתן פיצוי כספי לאזרחים הוא צעד חיוני, המשקף את אחריותה של המדינה במסגרת "האמנה החברתית" ואת האחריות

בכל המערכות הצבאיות האחרונות בעזה, ובכללן מלחמת "חרבות ברזל" שאנו נתונים בעיצומה, נשמעות טענות חוזרות ונשנות מצד ארגונים שונים ומצד גורמים בקהיליה הבין-לאומית על הפרות חמורות כביכול של הדין הבין-לאומי בפגיעה באזרחים "בלתי-מעורבים". כידוע, רק לאחרונה דן בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בטענה שהעלצה דרום אפריקה כאילו מדינת ישראל גורמת ל"ג'נוסייד'" בעזה. ככל שיש "בלתי

השירות הצבאי מסתיים פעמים רבות באנחת רווחה ובציפייה למספר שנות שקט באזרחות. החוויות האינטנסיביות שעוברים חיילים רבים בשירות סדיר, בוודאי ביחידות הקרביות, מקימות עם ה"נחיתה" בחיים האזרחיים תחושה של פרק עצים שהסתיים ולא ישוב עוד. רקע זה יכול אולי להסביר במידה מסוימת את ההיקף של "עריקי מילואים" – אזרחים שנמנים עם כוחות המילואים, זומנו לשירות

מלחמת "חרבות ברזל" כפתה על המשק הישראלי מציאות שלא הייתה מוכרת בעשרות השנים האחרונות, הן בהיבט של התמשכות המערכה, הן ביחס להיקף המגויסים והן בהגבלות המתמשכות שעודן חלות על ישובים מסוימים בצפון ובדרום ישראל. מציאות מורכבת זו מחייבת "למידה תוך כדי הליכה", גם בהקשרים של משפט העבודה, עם קשב מרובה למציאות העולה מן השטח ולשינויים

מסדרונות המטכ"ל בקריה סוערים בימים האחרונים – ולא רק בגלל פרסום דבריו הבוטים של ראש אכ"א ביחס לפרקליטות הצבאית. הסיבה לסערה, הקשורה ל"דם הרע" שבין הצדדים, היא החלטה של בית המשפט המחוזי לבטל באופן חריג החלטה של הרמטכ"ל. באותה החלטה אישר הרמטכ"ל צעדים פיקודיים חריפים נגד מפקד בסיס מצ"ח בשל אחריות פיקודית שיוחסה לו בעקבות

שאלה: נשפטתי בצבא לפני שנה על שאלה: עבירה של סחר בנשק ונגזרו עלי שלוש שנות מאסר. ניסיתי לעשות הכל כדי להקל בעונש וערערתי על גזר הדין וגם ביקשתי המתקה. אבל כל הניסיונות לא הצליחו. בתוך הכלא הבנתי שיש ועדה שיכולה להפחית לי בתקופת העונש. איך מגיעים אליה? תשובה: יש ועדה כזו – הוועדה לעיון בעונש.