הכרה בנכות צה"ל ופוסט טראומה | זכויות וערעור על דחייה הליך ההכרה מול משרד הביטחון הוא הליך מורכב, במיוחד כאשר מדובר בפגיעות נפשיות כגון פוסט טראומה.החלטות שמתקבלות בשלבים הראשונים עשויות להשפיע באופן משמעותי על היקף הזכויות והתגמולים.בעמוד זה ריכזנו שאלות מרכזיות לצד הסברים משפטיים ברורים בנוגע להכרה בנכות, לערעורים ולזכויות מול משרד הביטחון. האם חייל […]
המעמד המשפטי השונה של משפחות שכולות – מה דומה ומה שונה לפי החוק בין משפחת "חלל צה"ל" לבין משפחת נרצח ב"פעולת איבה" בעוד שכאב האסון למשפחה זהה, החוק קובע הבדלים בהתייחסות בהכרה. ההבדל המרכזי בין משפחות חללי צה"ל למשפחות נפגעי פעולות איבה הוא למעשה סימלי וערכי. בצד המעשי, יש שוני בגורם המטפל, במסגרת החקיקתית שמסדירה
התמודדות עם בקשות להכרת נכות מול משרד הביטחון מעלה הרבה שאלות – חלקן דחופות וחלקן מורכבות. ריכזנו כאן תשובות לשאלות הנפוצות ביותר בתחום תיקי משרד הביטחון. המטרה היא לתת לך מידע ראשוני כדי לדעת למה לצפות עוד לפני הפגישה עם עורך הדין. חשוב לזכור: כל מקרה שונה והמידע כאן כללי בלבד ולא מחליף ייעוץ משפטי
בתחילת 2025 קבע בג״ץ, בפסק דין תקדימי, קביעות חשובות מאוד ביחס לאפשרות של קורבנות טרור לתבוע פיצויים לדוגמה מהרשות הפלסטינית. בית המשפט העליון דחה בפסק דינו את עתירת הרשות הפלסטינית שדרשה לבטל שני חוקים חדשים שנחקקו בכנסת, אשר נועדו להבטיח פיצויים נוספים לנפגעי פעולות טרור. החוקים הם החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד-2024 וחוק
צדק לנפגעי טרור – אפשרות לתבוע מיליוני ש״ח כפיצוי מהרשות הפלסטינית Read More »
פוסט-טראומה היא מהקשות ומהעצובות בנכויות שמי ששירת בצבא ולקה בה נאלץ להתמודד איתה. פוסט-טראומה נחשבת ״חבלה״ והכרה בה על ידי משרד הביטחון (הכרה בעצם קיומה ובכך שהיא תולדה של השירות הצבאי) תוביל לקביעת תגמולים לנכה הסובל מפוסט-טראומה. הכרה על ידי משרד הביטחון בנכות שנגרמה במהלך השירות ועקב השירות תחומה ככלל בפרק זמן מוגבל, כאשר לאחר
מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאויות קשות, עצובות ובלתי-נתפסות בתחומים רבים. אולי עשרות שנים לא התמודדה מדינת ישראל עם שאלות כה טרגיות – לא בהיקף הנורא ובוודאי שלא במורכבות. למרבה הצער, משפחות רבות הפכו למשפחות שכולות לאחר שיקיריהן עזבו את הכול ובאומץ בלתי נתפס קפצו לקו האש כדי להציל חיים. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים
אחד מן הנושאים הבוערים הראשונים שעתידים להתלבן בזירה הציבורית-הפוליטית והמשפטית – עם סיומה של המלחמה היא שאלת העמדתם לדין של מחבלי חמאס: אלה המשתייכים לקבוצת ה"נוח׳בה" ואלה השייכים לשאר גרורות הארגון, במישור הצבאי ו"האזרחי". בשלב זה, המערכת הפוליטית, הצבאית והמשפטית, עודה עוסקת בניהול המערכה בהווה ומטעמים שונים עדיין לא גיבשה החלטה ביחס לאופו שבו ימוצה
העמדה לדין של מחבלי הנוח׳בה בעקבות טבח השבעה באוקטובר Read More »
בחודשים האחרונים, מאז אירועי השבעה באוקטובר, מתגלים עוד ועוד סיפורי מופת על מעשי גבורה רבים של אזרחים שמבלי שנקראו ירדו לזירת הקרבות בדרום, הצילו חיים, חיסלו מחבלים, ולמרבה הצער נפגעו בקרבות. הסוגיות המורכבות והבלתי נתפסות שעלו לתודעה ציבורית בזמן האחרון, יצריכו בוודאי חשיבה מחודשת על מספר כללים משפטיים שהיו קבועים עד היום ושלא נועדו להתמודד
מלחמת ״חרבות ברזל״ – הכרה באזרחים שנהרגו כחללי צה"ל Read More »
השירות הצבאי מזמן לא אחת מפגש עם סיטואציות מסוכנות – במהלך אימון, בפעילות מבצעית או אפילו במסגרת תפקיד "משרדי". פעמים רבות, ובוודאי שעל רקע המציאות הביטחונית המורכבת, נפגשים המשרתים בצה"ל עם מצבי קיצון פיזיים ונפשיים, שעלולים לתת את אותותיהם ולגרום לנזקים, פיזיים או נפשיים, גם לטווח הארוך. מתוך הבנה שצה"ל נושא באחריות מוסרית לשלומם ולבריאותם
לא פעם, העונש המוטל על הנאשם בבית הדין הצבאי אינו "התחנה האחרונה" בדרכו של הלקוח המתמודד עם השלכות ההליך הפלילי. מלבד שאלת הרישום הפלילי והעונש "כאן ועכשיו", ישנם ההיבטים המוכרים, הצופים פני עתיד, הטורדים את מנוחת הנאשם עוד במהלך ההליכים: האם יועבר לריצוי המאסר במתקן אזרחי? האם יזכה לקיצור השליש? האם יפוטר מהשירות? כאשר מדובר
תביעה למשרד הביטחון במקביל לקיומו של הליך פלילי בבית דין צבאי Read More »