בתחילת 2025 קבע בג״ץ, בפסק דין תקדימי, קביעות חשובות מאוד ביחס לאפשרות של קורבנות טרור לתבוע פיצויים לדוגמה מהרשות הפלסטינית.
בית המשפט העליון דחה בפסק דינו את עתירת הרשות הפלסטינית שדרשה לבטל שני חוקים חדשים שנחקקו בכנסת, אשר נועדו להבטיח פיצויים נוספים לנפגעי פעולות טרור. החוקים הם החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד-2024 וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 43), התשפ״ד-2024.
העתירה המרכזית של הרשות הפלסטינית כוונה נגד הפיצויים העונשיים שנקבעו בחקיקה, שמאפשרים לבית משפט לפסוק פיצוי של 5 מיליון ש״ח בעקבות נכות ו-10 מיליון ש״ח בעקבות מוות שנגרמו בפעולת טרור. יש להדגיש שלצד הפיצויים החדשים הללו שקבע החוק, כוללת החקיקה גם פיצוי נזיקי לפי דיני הנזיקין ותגמולים מהמדינה (תגמולים לנפגעי פעולות איבה) בגובה של 75% מהפיצוי התרופתי.
החוקים החדשים, שאושרו כאמור בבג״ץ, קובעים כי אדם או גוף שהעבירו כספים למבצעי טרור ייחשבו כ״מתגמל טרור״, לרבות גופים כמו הרשות הפלסטינית. נקבעה חזקה משפטית – כלומר ברירת מחדל – שגוף שמפעיל מדיניות של תגמול למחבלים בכל דרך, נחשב כמי שמעודד טרור, והנטל עליו להוכיח אחרת.
לאחר שבג״ץ דחה את עתירת הרשות הפלסטינית, הן על הסף והן לגוף העתירה, יוצא שכל מי שנפגע בפעולת טרור יכול לממש את זכויותיו במסגרת החקיקה החדשה. וכך, כל נפגע טרור יכול לקבל לא רק, כפי שהיה עד לאחרונה, תגמולים ממשרד הביטחון כנפגע פעולות איבה, אלא הוא יכול לתבוע גם פיצויים עונשיים (5 מיליון ש״ח או 10 מיליון ש״ח, לפי העניין) ופיצויים נזיקיים מהגורמים המעודדים את ביצוע הפיגועים, בהם הרשות הפלסטינית, שכספים רבים ״שלה״ מוחזקים על ידי מדינת ישראל. בכך נפתחה בפני הקורבנות דרך חדשה ומשמעותית לעשיית צדק.