זו תקופה לא פשוטה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שסופגת חבטות מכל עבר. לפני מספר ימים ניתנה הכרעת הדין בעניינה של שוטרת מג"ב, אוריאן בן כליפא, בתום משפט ממושך. בן כליפא הורשעה אמנם בעבירת תקיפה, אך זוכתה מעבירות חמורות, תוך השמעת ביקורת נוקבת מצד בית המשפט על החקירה המרושלת של מח"ש. באותו יום ממש פורסם הדו"ח […]
מבקר המדינה טועה: הוצאת מח"ש מהפרקליטות היא לא הפתרון Read More »
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, יצא בימים האחרונים בקריאה לציבור לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן וחג הפסחא, להגיש אליו בקשות חנינה, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי (ר"פ). יוזמה דומה של הנשיא דאז ריבלין הייתה לפני מספר שנים, לקראת יום העצמאות ה-70 של ישראל, ואז נרשם שיעור גבוה של קבלת בקשות חנינה. רישום פלילי מהווה
מסדרונות המטכ"ל בקריה סוערים בימים האחרונים – ולא רק בגלל פרסום דבריו הבוטים של ראש אכ"א ביחס לפרקליטות הצבאית. הסיבה לסערה, הקשורה ל"דם הרע" שבין הצדדים, היא החלטה של בית המשפט המחוזי לבטל באופן חריג החלטה של הרמטכ"ל. באותה החלטה אישר הרמטכ"ל צעדים פיקודיים חריפים נגד מפקד בסיס מצ"ח בשל אחריות פיקודית שיוחסה לו בעקבות
ביום חמישי האחרון (17.11.22) פורסם הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2021. קריאה בדו"ח נותנת תמונת רחבה של מדיניות התביעה ושל ניתוב המאמצים מצידה בהפעלת האכיפה הפלילית. מקום מצומצם בלבד הוקצה בדו"ח לפרק ה"אכיפה הכלכלית". הנתונים שהדו"ח מציין מצדיקים להתעכב ולהעלות תהיות, וגם חששות, ביחס למדיניות הפרקליטות. המׅסְפרים שבדו"ח מספרים את הסיפור כולו. בשנת 2021
מזה מספר שבועות שאין כל התקדמות בשמיעת העדים ב"תיקי האלפים" בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשל פגרת הקיץ שתימשך עד ספטמבר. אבל השקט הוא מדומה בלבד וההתכתשות בין הצדדים נמשכת במלוא עוזה גם בימים אלה. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט על כוונתה לשנות את סדר השמעת עדי התביעה, והסנגורים מצידם טוענים לעינוי דין ואף ל"תכסיסנות" שעומדת בבסיס
שאלה: נשפטתי בצבא לפני שנה על שאלה: עבירה של סחר בנשק ונגזרו עלי שלוש שנות מאסר. ניסיתי לעשות הכל כדי להקל בעונש וערערתי על גזר הדין וגם ביקשתי המתקה. אבל כל הניסיונות לא הצליחו. בתוך הכלא הבנתי שיש ועדה שיכולה להפחית לי בתקופת העונש. איך מגיעים אליה? תשובה: יש ועדה כזו – הוועדה לעיון בעונש.
מקבץ נוסף של שאלות ותשובות בעניינים פליליים בצבא Read More »
הסדרים מותנים הם כלי אכיפה חדש יחסית במשפט הפלילי. הם קיימים כעשור במערכת המשפט הפלילית ה"אזרחית" ועוגנו בחוק סדר הדין הפלילי. הסדרים אלה נועדו להיות כלי אכיפה מידתי יותר ופוגעני פחות מאשר האכיפה המסורתית ומאפשרים להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מסוימות. התביעה או הפרקליטות תסכים לעריכת הסדר מותנה כאשר מתמלאים תנאים מקדימים לכך, לצד עמידה
הרשות לניירות ערך, שהקמתה הוסדרה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 אחראית על "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". במסגרת החוק והתקנות הוענקה לרשות סמכויות אסדרה, פיקוח ובקרה והיא נהנית מעצמאות מוסדית בכמה מישורים. לרשות יש מערך חקירות עצמאי שנועד לבצע פעולות חקירה ומודיעין במישורים הדורשים מומחיות רבה בעולם הכלכלי והבנה של עבירות מורכבות. למערך החקירות