שאלה: האם מדיניות הזקנים בצה"ל חוקית? תשובה: על פי פקודות הצבא חייל שמינו זכר מחויב לגלח את פניו מדי יום. מכיוון שמדובר בהוראה שמעוגנת בפקודה ולא נקבע שמדובר בפקודה לא חוקית, למרותהשבג"ץ בחן את העניין מספר פעמים בעתירות שונות, מדובר במדיניות חוקית. גם התיקון שנעשה בשנת 2020 לגבי העילות למתן פטור זקן והגורמים שמוסמכים לתת
שאלה: אם יש לי רישום פלילי במשטרה, האם אני יכול להתגייס לצבא? תשובה: בעלי רישום פלילי אינם פסולים מגיוס. לשכת הגיוס בוחנת את עניינו של כל מלש"ב בעל רישום פלילי בוועדה מיוחדת – חלק מהשיקולים הם סוג העבירה שבה הורשע המלש"ב, נסיבות העבירה, שאר הנתונים שלו והמוטיבציה לשירות. חשוב לדעת – על החלטות של ועדת
לא פעם, העונש המוטל על הנאשם בבית הדין הצבאי אינו "התחנה האחרונה" בדרכו של הלקוח המתמודד עם השלכות ההליך הפלילי. מלבד שאלת הרישום הפלילי והעונש "כאן ועכשיו", ישנם ההיבטים המוכרים, הצופים פני עתיד, הטורדים את מנוחת הנאשם עוד במהלך ההליכים: האם יועבר לריצוי המאסר במתקן אזרחי? האם יזכה לקיצור השליש? האם יפוטר מהשירות? כאשר מדובר
תביעה למשרד הביטחון במקביל לקיומו של הליך פלילי בבית דין צבאי Read More »
לילות ללא שינה. חוסר תיאבון. דפיקות לב. דאגה שלא מרפה ומחשבות טורדניות. מתיחות משפחתית. חוסר סבלנות לאישה ולילדים. אי חשק גם לקרוא עיתון או לצפות בטלוויזיה. מצליח לצחוק פה ושם, אבל בחלוף פרק זמן – זה חוזר והחיוך נמחק. התחושה הרעה והדכדוך לא מרפים. וכך כבר כמה שבועות. כך תיאר בפנינו את חייו לאחרונה אייל
"מישהו לרוץ איתו" – ליווי תומך ללקוח ולעורך הדין Read More »
כל מי שמשרת בצבא עלול למצוא עצמו, לפתע וללא כל הכנה מוקדמת, כשהוא נאלץ להתמודד עם הליך משפטי שמתנהל נגדו. זה יכול להיות הליך פלילי (חקירה, מעצר, כתב אישום), הליך משמעתי מורכב, הליך סיגלי (הדחה, פיטורים משירות קבע) ועוד סוגי התמודדויות. מה עושים במצבים אלה? כיצד נכון לפעול? מי יכול לסייע בנקודת שפל כזו, שגוררת
בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי בנוגע לעבירות מרמה והפרת אמונים ולגבולות התפרסותן. חוק העונשין קובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". עבירות אלה מופיעות בחלק בחוק העונשין שבו מוסדרות הנורמות הרלוונטיות לשירות
שאלה שהופנתה אליי בימים האחרונים ושחוזרת על עצמה – "אתמול הגיעו כמה בלשים ממצ"ח לבסיס שבו אני משרת, נכנסו לחדר הפרטי שלי בבסיס ואמרו שהם מבצעים חיפוש בחדר. הם 'הפכו' לי את הארון וחיטטו בחפצים האישיים שלי. מותר להם לעשות את זה? מה אני יכול לעשות במקרה כזה?" כפי שעולה מהתיאור, הבלשים שהגיעו לחדר ערכו
בשונה מאשר במערכת המשפט האזרחית, שבה קבועה בחוק סדר הדין הפלילי חובה לערוך שימוע לחשוד לפני שיוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש המרבי בגינה עולה על שלוש שנות מאסר) – במערכת המשפט הצבאית לא קבועה חובה כזו בחוק. עם זאת, בהנחיות התביעה הצבאית הראשית אומצה "רוח החוק" ונקבעה בהתאם גם החובה לערוך
נפגעת עבירה או נפגע עבירה הם כל מי שנפגעו מעבירה פלילית כלשהי שבוצעה נגדם. נפגעת העבירה או נפגע העבירה בישראל אינם נחשבים "צד" פורמאלי בהליך הפלילי ביחס למבצע העבירה, אך מוקנית להם שורה של זכויות בדין. חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 מסדיר את זכויות נפגעי העבירה בהליכים הפליליים בהקשרים השונים – משלב הגשת התלונה ועד
לא פעם עלול אדם למצוא עצמו מתמודד בתסכול מול גוף ציבורי או רשות מנהלית ביחס לפגיעה בו או למניעה של זכות ממנו. לעתים חזית זו היא כתוצאה ממצב דברים שנכפה על האדם ולעתים היא נובעת מרצונו ליזום מהלך מול הרשות לקבלת מענה, להסרת מחדל או לקבלת היתר, רישיון או כל זכות אחרת. במצבים אלה נדרשת