האם ניתן להסיר את מניעותו של פרקליט המדינה מלפקח על חקירה פלילית רגישה, בטרם מונה גורם מפקח חיצוני מטעם שר המשפטים? בג"ץ השיב בחיוב
בג"ץ 65416-03-26 בחרנו בחיים! נ׳ שר המשפטים (12.8.2026)
ביום 12.8.2026 ניתן פסק דינו של בג״ץ, בדעת רוב, בעתירה שעניינה ניהול חקירת הדלפת הסרטון מהצבא בפרשת "שדה תימן״. בית המשפט העליון דחה את העתירה על שלושת ראשיה. השאלה שעמדה במוקד ההליך הייתה אם ניתן להסיר את מניעותו של פרקליט המדינה מלפקח על החקירה, לפני שמונה גורם מפקח חיצוני מטעם השר.
העותרים – עמותה המאגדת משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה לצד עותרים פרטיים – ביקשו שלושה סעדים: קביעה שפרקליטות המדינה מנועה מלפקח על החקירה; הוראה לשר המשפטים למנות מפקח בהקדם; והוראה למשטרה להרחיב את החקירה לכיווני חשד נוספים. איש מהצדדים לא חלק על כך שהיועצת המשפטית לממשלה עצמה נותרה מנועה מלעסוק בפרשה.
זהו גלגולה השלישי של הפרשה העגומה. בעניין משמר הדמוקרטיה (בג"ץ 18615-11-25) הוכרה באופן תקדימי סמכותו של השר למנות מפקח שיבוא בנעלי היועצת לפי חוק שירות המדינה (מינויים, אך היא תוחמה בכללים שנועדו למנוע חדירת שיקולים פוליטיים לחקירה; בעניין בן חמו (בג"ץ 58681-11-25) נפסל מינוי קונקרטי. מאז נמנע השר מלמנות מפקח.
העתירה לא עסקה באחריותם הפלילית של המעורבים, אלא בתקינות ההליך המינהלי. לטענת העותרים לא ניתן לשלול את מניעותו של פרקליט המדינה כל עוד לא מונה פרקליט מלווה שיבחן את תוצרי החקירה ויקבע פוזיטיבית כי אינו מעורב בפרשה; השר הצטרף לעיקר טענותיהם וביקש שהות נוספת למינוי. מנגד, משיבי המדינה עתרו לדחיית העתירה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.
בית המשפט העליון דחה את הטענה. ליבת ההכרעה נעוצה בהבחנה בין השאלה אם ניתן להסיר מניעות עוד בשלב החקירה לבין השאלה מה נדרש לשם כך: קביעת מניעות והסרתה הן תהליך דינמי המתעדכן לפי התשתית העובדתית הזמינה, ואינן מותנות במינוי גורם מפקח כתנאי מוקדם.
הנשיא עמית הדגיש כי הפרשנות שהציעו העותרים הייתה מרוקנת מתוכן את אופייה הזמני של המניעות והופכת אותה לבלתי ניתנת להסרה, ואף מקנה לשר כוח בלתי ראוי לעכב או לסכל חקירה פלילית – תוצאה הנוגדת דווקא את התכלית שביסוד ההלכה מן העבר. עוד נקבע שחשש תיאורטי אינו מספיק לקביעת מניעות, שמניעותו של גורם אחד אינה יוצרת מניעות אוטומטית לגורם אחר, ושהרף להתערבות שיפוטית בקביעות ניגוד עניינים הוא גבוה. ונראה שגם התנהלות השר, שנמנע ממינוי במשך תקופה ארוכה ורק לאחר הגשת העתירה תמך בטענות החותרות תחת פסקי הדין הקודמים, תרמה למסקנה. מבחינה מעשית שבה לתוקפה הודעת השר משנת 2023, ומינויו של פרקליט המדינה כמפקח נכנס לתוקף אוטומטית, בלא צורך בהחלטה פרטנית; לא נעשה צו להוצאות.
המשמעות המעשית של פסק הדין היא שמניעות בשל ניגוד עניינים אינה מצב קבוע אלא הערכה מתחדשת שיש לעשות לה "ריענון" מעת לעת. היקף מעורבותו בפועל של נושא המשרה, אם נחקר או זומן למתן עדות, רוחב התשתית העובדתית שעמדה לפני הגורם המוסמך ודרג הפיקוח שליווה את החקירה – כל אלה נתונים שניתן לבסס במסמכים, וחשוב להניח אותם לפני הגורם המוסמך כבר בפנייה המינהלית ולא רק בעתירה. עם זאת, בג"ץ לא קבע כלל גורף: ההכרעה נשענה על חוות דעת מעודכנת שנסמכה על חקירה מקיפה ולא על השערות ועל מה שנקבע שהוא שיהוי כבד בהעלאת הטענות. השופט מינץ סבר בדעת מיעוט שמינוי גורם מפקח הוא תנאי שבלעדיו אין להסרת המניעות, ומי שמבקש לצעוד באותו מסלול נדרש להתמודד עם ההבחנה הזו.
