במלחמת "חרבות ברזל" שאנו נמצאים בעיצומה נפגעו למרבה הצער לא מעט אזרחים במישור הפיזי, הנפשי או שניהם גם יחד; ומדובר הן באזרחים שהגיעו לשדה הקרב בהתנדבות, במי שהיו בשירות מילואים או במי שנפגעו בעודם בעורף האזרחי. אין ספק שמתן פיצוי כספי לאזרחים הוא צעד חיוני, המשקף את אחריותה של המדינה במסגרת "האמנה החברתית" ואת האחריות לדאוג לשלומם של המשרתים בכוחות הביטחון.
מה יש לעשות במקרה של חלילה פגיעה במהלך המלחמה?
בשלב הראשון, חשוב לאסוף תיעוד רב ככל הניתן בכל הנוגע לנסיבות הפציעה או הפגיעה הנפשית: סיכומי טיפול רפואי, מפגשי טיפול עם פסיכולוגים וכד' – על מנת להוכיח שאכן נגרמה פגיעה שהיא בת-תביעה. לצד זאת מומלץ לאסוף עדויות הקשורות לטיב הפגיעה: צילומים מהאירוע, עדויות של אזרחים עוברי אורח, פרטים של כוחות הביטחון שהגיעו לזירה, או אפילו פרטים בנוגע לשיחות טלפון שהתבצעו לאחר האירוע ועסקו בו.
לאחר הגשת התביעה (כלל הטפסים הרלוונטיים נמצאים באתר הביטוח הלאומי) תתקבל החלטה "בינארית" באשר לזכאות להכרה. ככל שנקבע שהפגיעה אכן נגרמה בעקבות פעולת איבה, תדון ועדה רפואית בשיעור הפיצויים להם זכאי התובע (נכות בשיעור של 10% עד 19% תזכה בפיצוי חד-פעמי בלבד). ההחלטה שלא להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה, כמו גם קביעת הוועדה הרפואית בנוגע לשיעור הנכות, ניתנות שתיהן לערעור (בפני גופים שונים). במקרה שהנפגע אינו מסוגל לעבוד ויש תעודה רפואית המאשרת זאת, הוא יהיה זכאי לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) למשך התקופה.
לצד הפיצויים הישירים, יש סל זכויות נוספות שניתנות, בהתאם לדרגת הנכות ומהותה. בין הזכויות ניתן לציין דמי נסיעה, מענקי הבראה שנתיים, מענקי ביגוד ועוד. כמו כן, קרובי המשפחה של הנפגע שהפסידו ימי עבודה בשל הטיפול בתקופת האשפוז זכאים גם הם לפיצוי בגין תקופת ההיעדרות (כאשר מדובר במשרת מילואים, מדובר בתהליך דומה למדי).
כאשר מדובר בפגיעה נזיקית-רכושית – פגיעה במבנה, במלאי העסק או ברכב – יש לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולבקש אישור על כך שהפגיעה נגרמה בשל פעולת איבה. לאחר מכן, יש לפנות למשרדי מיסוי המקרקעין (המעודכנים כבר על הפגיעה) בתוך שבועיים ולהודיע על הכוונה לתבוע. התביעה עצמה צריכה להיות מוגשת בתוך שלושה חודשים מיום האירוע.
יש גם פיצויים לבעלי עסקים שניזוקו כתוצאה מהמצב הביטחוני, תוך התייחסות שונה מעסקים "רגילים" (הזכאים למענק המשכיות עסקית כתלות בגובה ההוצאות החודשיות של בית העסק), לעסקים שממוקמים באזור המיוחד (שלהם 3 ערוצי תביעה שונים) – עליהם הוטלו הגבלות מחמירות יותר, ולעסקים בישובים שפונו (אשר יקבלו פיצוי מלא בגין הפסד ואף בגין אובדן רווח).