הסדרים מותנים הם כלי אכיפה חדש יחסית במשפט הפלילי. הם קיימים כעשור במערכת המשפט הפלילית ה"אזרחית" ועוגנו בחוק סדר הדין הפלילי. הסדרים אלה נועדו להיות כלי אכיפה מידתי יותר ופוגעני פחות מאשר האכיפה המסורתית ומאפשרים להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מסוימות. התביעה או הפרקליטות תסכים לעריכת הסדר מותנה כאשר מתמלאים תנאים מקדימים לכך, לצד עמידה […]
הרשות לניירות ערך, שהקמתה הוסדרה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 אחראית על "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". במסגרת החוק והתקנות הוענקה לרשות סמכויות אסדרה, פיקוח ובקרה והיא נהנית מעצמאות מוסדית בכמה מישורים. לרשות יש מערך חקירות עצמאי שנועד לבצע פעולות חקירה ומודיעין במישורים הדורשים מומחיות רבה בעולם הכלכלי והבנה של עבירות מורכבות. למערך החקירות
שאלה: מה הענישה על שימוש בסמים קלים בצה"ל? תשובה: הענישה בצה"ל בגין שימוש בקנאביס משתנה בין מקרה למקרה. בתיקים של שימושים בודדים ומועטים בנסיבות "אזרחיות" (לא בתוך הבסיס ולא בזמן פעילות צבאית/כוננות) לרוב ניתן לקבל "הסדר הקפאה" שבסיומו התיק יימחק (אולם יש תנאים רבים שצריכים להתקיים וחשוב להתייעץ עם עורך דין שמבין בדיני צבא על
עוד שאלות נפוצות בעניינים פליליים בצבא – ותשובות Read More »
שאלה: הורשעתי בבית דין צבאי בכך שעישנתי סמים במספר הזדמנויות בבסיס וגם בזמן חופשה מהצבא. הודיתי בכתב האישום וחשבתי שהסיפור מאחוריי אבל קיבלתי זימון לדיון בוועדת סמים. מה זה אומר? איך הדיון הזה ישפיע על העתיד שלי? תשובה: ועדת סמים היא ועדה המשתייכת ליחידת מיטב ובראשה עומד קצין בדרגת סא"ל. הוועדה מקבלת החלטות בקשר לשיבוצם
שאלה: האם מדיניות הזקנים בצה"ל חוקית? תשובה: על פי פקודות הצבא חייל שמינו זכר מחויב לגלח את פניו מדי יום. מכיוון שמדובר בהוראה שמעוגנת בפקודה ולא נקבע שמדובר בפקודה לא חוקית, למרותהשבג"ץ בחן את העניין מספר פעמים בעתירות שונות, מדובר במדיניות חוקית. גם התיקון שנעשה בשנת 2020 לגבי העילות למתן פטור זקן והגורמים שמוסמכים לתת
שאלה: אם יש לי רישום פלילי במשטרה, האם אני יכול להתגייס לצבא? תשובה: בעלי רישום פלילי אינם פסולים מגיוס. לשכת הגיוס בוחנת את עניינו של כל מלש"ב בעל רישום פלילי בוועדה מיוחדת – חלק מהשיקולים הם סוג העבירה שבה הורשע המלש"ב, נסיבות העבירה, שאר הנתונים שלו והמוטיבציה לשירות. חשוב לדעת – על החלטות של ועדת
לא פעם, העונש המוטל על הנאשם בבית הדין הצבאי אינו "התחנה האחרונה" בדרכו של הלקוח המתמודד עם השלכות ההליך הפלילי. מלבד שאלת הרישום הפלילי והעונש "כאן ועכשיו", ישנם ההיבטים המוכרים, הצופים פני עתיד, הטורדים את מנוחת הנאשם עוד במהלך ההליכים: האם יועבר לריצוי המאסר במתקן אזרחי? האם יזכה לקיצור השליש? האם יפוטר מהשירות? כאשר מדובר
תביעה למשרד הביטחון במקביל לקיומו של הליך פלילי בבית דין צבאי Read More »
לילות ללא שינה. חוסר תיאבון. דפיקות לב. דאגה שלא מרפה ומחשבות טורדניות. מתיחות משפחתית. חוסר סבלנות לאישה ולילדים. אי חשק גם לקרוא עיתון או לצפות בטלוויזיה. מצליח לצחוק פה ושם, אבל בחלוף פרק זמן – זה חוזר והחיוך נמחק. התחושה הרעה והדכדוך לא מרפים. וכך כבר כמה שבועות. כך תיאר בפנינו את חייו לאחרונה אייל
"מישהו לרוץ איתו" – ליווי תומך ללקוח ולעורך הדין Read More »
כל מי שמשרת בצבא עלול למצוא עצמו, לפתע וללא כל הכנה מוקדמת, כשהוא נאלץ להתמודד עם הליך משפטי שמתנהל נגדו. זה יכול להיות הליך פלילי (חקירה, מעצר, כתב אישום), הליך משמעתי מורכב, הליך סיגלי (הדחה, פיטורים משירות קבע) ועוד סוגי התמודדויות. מה עושים במצבים אלה? כיצד נכון לפעול? מי יכול לסייע בנקודת שפל כזו, שגוררת
בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי בנוגע לעבירות מרמה והפרת אמונים ולגבולות התפרסותן. חוק העונשין קובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". עבירות אלה מופיעות בחלק בחוק העונשין שבו מוסדרות הנורמות הרלוונטיות לשירות