הכרה מול משרד הביטחון - שאלות ותשובות

הכרה בנכות צה"ל ופוסט טראומה | זכויות וערעור על דחייה

הליך ההכרה מול משרד הביטחון הוא הליך מורכב, במיוחד כאשר מדובר בפגיעות נפשיות כגון פוסט טראומה.
החלטות שמתקבלות בשלבים הראשונים עשויות להשפיע באופן משמעותי על היקף הזכויות והתגמולים.
בעמוד זה ריכזנו שאלות מרכזיות לצד הסברים משפטיים ברורים בנוגע להכרה בנכות, לערעורים ולזכויות מול משרד הביטחון.

האם חייל שנפגע נפשית במהלך שירותו – לרבות פוסט טראומה – זכאי להכרה ולתגמולים?‏

כן. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מכיר בפגיעה נפשית – ובכלל זה הלם קרב ופוסט טראומה – כפגיעה המזכה בהכרה ובתגמולים ממשרד הביטחון, ובלבד שמוכח קשר סיבתי מהותי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי (״תוך כדי ועקב״ השירות הצבאי), בין אם בשירות סדיר ובין אם בשירות מילואים.‏

מאז אוקטובר 2023 ומלחמת ״חרבות ברזל״ (״התקומה״) גדל באופן משמעותי מספר החיילים ואנשי המילואים שנפגעו נפשית בשירות, במה שמכונה גם ״פציעות שקופות״, שנובעות מהמצבים הבלתי אפשריים שנאלצו לחוות ולהתמודד עימם. ההליך מול קצין התגמולים אינו פשוט: הוא דורש תיעוד רפואי מסודר, חוות דעת מקצועיות, הופעה בפני גורמים מקצועיים של המערכת, ולעתים גם ערעור על החלטות דחייה. עורך דין שמכיר את המערכת מבפנים יכול לסייע בבניית התיק כך שהסיכויים להכרה יהיו מיטביים וכדי לנסות למקסם את הזכויות.‏

מה קורה אם משרד הביטחון דחה את התביעה להכרה בנכות?‏

דחיית תביעה על ידי קצין תגמולים אינה סוף הדרך. ניתן לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (שהיא בית משפט שלום בהרכב מיוחד), ובשלבים מאוחרים יותר ובתנאים מסוימים אף בפני בית המשפט המחוזי. שיעורי ההצלחה בערעורים אינם מבוטלים.‏

ניתן גם לערור על שיעורי הנכות (אחוזי הנכות) שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית בפני ועדה רפואית עליונה.

מניסיוני, דחיות רבות של קצין תגמולים נובעות מתיעוד חסר או מטיעון לא ממוקד – לא בהכרח באופן מוצדק. ערעור מקצועי, שמלווה בחוות דעת רפואית עדכנית ובתשתית עובדתית ומשפטית מסודרת, עשוי להפוך החלטת דחייה להכרה מלאה. חשוב לא להתייאש מדחייה ראשונה ולפנות לעורך דין שמתמחה בתחום.‏

האם משפחת חלל צה"ל זכאית לייצוג משפטי מול משרד הביטחון?‏

כן. משפחות שכולות זכאיות לתגמולים ולהטבות ממשרד הביטחון, אך ההליכים מול משרד הביטחון אינם תמיד פשוטים וקלים. יש מקרים שבהם ההכרה במעמד של משפחה שכולה שנוי במחלוקת – למשל כאשר מדובר בידועה בציבור, בארוסה בנסיבות פטירה שאינן חד-משמעיות בעיני הצבא, או שלא במובהק תוך כדי שירות צבאי, או בהחמרת מצב.‏

ייצוג משפטי בהליכים אלה הוא לא רק עניין טכני – הוא גם אנושי. משפחה שכולה שנאלצת להתמודד עם ביורוקרטיה מפרכת ומול עמדה נוקשה מול משרד הביטחון בתקופה הקשה ביותר בחייה ראויה לעורך דין שיקל במקצת על משא זה ויישא את הנטל הזה עבורה, וידאג שכל הזכויות ימומשו במלואן.‏

 

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

מאמרים אחרונים

Scroll to Top