לאחרונה דן בג"ץ במספר עתירות הנוגעות לחוקיות הפטור מגיוס וכן בשאלת תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב הנתון שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות מצה"ל.
העותרים בעתירה טענו כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם (ההסדר החוק שירות ביטחון), אין עוד מקור חוקי להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות, ולכן המדינה פועלת בחוסר סמכות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות של שלטון החוק. כצפוי, לבד מכך עלו בעתירה סוגיות עקרוניות – החובה לנהוג בשוויון, הצורך הממשי בכוח אדם בצה"ל, מחד גיסא, וערכים של חופש דת ואוטונומיה תרבותית, מאידך גיסא. בסך הכל, נדונו במאוחד שש עתירות שונות בנוגע לחובת הגיוס של צעירים חרדיים, ואגב כך נשמעו עתירות גם בנוגע לתקצוב מוסדות לימוד חרדים.
בפתח פסק הדין שפורסם לאחרונה, נסקרה ההיסטוריה הפסיקתית בנוגע לנושא טעון זה: ראשית בג"ץ רובינשטיין, שקבע עוד לפני שנים כי לאור ההשלכות הדרמטיות של פטור בני הישיבות מתחייב לקבוע את הדברים במסגרת חקיקה ראשית (בהסדר ראשוני). אולם גם לאחר שנחקק "חוק טל" שעמד בתוקפו מספר שנים (תחולתו הוארכה מפעם לפעם) הוגשה עתירה נוספת שהתקבלה בזמנו גם היא. באותה עתירה נטען בזמנו כי גם אותו הסדר לא היה חוקתי משום שהוא פגע באופן חריף בערך השוויון. במהלך השנים הוגשו מספר עתירות גם בנוגע לאבולוציות המאוחרות יותר של החוק.
נקודת המפנה הדרמטית שהובילה להתפתחות החוקית האחרונה היא פקיעתו אשתקד של ההסדר בחוק, שמלכתחילה נקצב בזמן כפשרה פוליטית, לאור נפיצות הנושא ורגישותו. בסמוך למועד פקיעת החוק, הוגשו מספר עתירות. בשל היעדרה של כל מסגרת חוקית, נקבע לאחרונה כי לא ניתן עוד להפעיל מדיניות דומה של פטורים משירות צבאי. אף לגבי סוגיית התקצוב נקבע כי ההחלטה לתמוך בגוף זה או אחר היא החלטה מנהלית לכל דבר ועניין, ולכן אינה יכולה להיעשות בניגוד לכללי המשפט המנהלי. בסופו של יום, שתי העתירות התקבלו, פה אחד.
מה יהיה מכאן והלאה?
התשובה המשפטית-עיונית לכך היא שבעקבות פסיקת בג״ץ על בחורי הישיבות בגילאים הרלוונטיים להתגייס (מדובר על כ-60,000 בחורי ישיבות), כולם, לשירות צבאי.
אלא שהדברים, מטבע הדברים מורכבים יותר. כבר היום צה"ל אינו נוקט מדיניות של גיוס לכולם, אלא עושה זאת בצורה הדרגתית וסלקטיבית, כאשר גם הדרגתיות זו לא מצליחה לבוא לידי ביטוי באופן מלא, לאור אי התייצבות ממשית של בני הישיבות בלשכות הגיוס. כך, לאחרונה פורסם כי מתוך כאלף שנקראו להתייצב ללשכת הגיוס, התייצבו עשרות בודדים.
לנוכח פעולות מערכת הביטחון בעקבות הפסיקה הוגשו כבר מספר עתירות חדשות לבג״ץ, בטענות שונות כשבבסיסן הטיעון שלא מקוימת ההנחייה השיפוטית לגיוס לכול.
לצד העתירות לבג״ץ, יש להניח שהממשלה תמשיך בניסיונותיה לחוקק חוק גיוס חדש עוד קודם למועד שבו בג״ץ יידרש לתת את הכרעתו בעתירות. לא ברור מה יהיה ההסדר החדש שייקבע, אם בכלל, אך ברור שהמתח בין ההכרח לשמור על ערך השוויון ולקיים את צורכי הביטחון של המדינה, לבין חופש הדת ועמדת הציבור החרדי, ימשיך להיות במרכז הדיון הציבורי והמשפטי בישראל עוד שנים ארוכות.