תביעות להכרת נכות או מחלה נגד משרד הביטחון

השירות הצבאי מזמן לא אחת מפגש עם סיטואציות מסוכנות – במהלך אימון, בפעילות מבצעית או אפילו במסגרת תפקיד "משרדי". פעמים רבות, ובוודאי שעל רקע המציאות הביטחונית המורכבת, נפגשים המשרתים בצה"ל עם מצבי קיצון פיזיים ונפשיים, שעלולים לתת את אותותיהם ולגרום לנזקים, פיזיים או נפשיים, גם לטווח הארוך.

מתוך הבנה שצה"ל נושא באחריות מוסרית לשלומם ולבריאותם של חייליו שנפגעו בעקבות שירותם, חוקק חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]. חוק הנכים קובע את התנאים המקימים זכות להכרה ולתגמולים בגין נכות או מחלה שנגרמו או שהוחמרו במהלך ובעקבות השירות הצבאי – או כל שירות אחר באיזה מארגוני המערכת הביטחונית.

כלומר, התנאי הבסיסי הוא לקשר סיבתי בין עצם השירות לבין הנכות או המחלה (המכונה "פגימה"). הקשר הסיבתי מורכב משניים: רכיב פשוט יותר של "במהלך השירות", היינו – שהגורם למצב אירע תוך כדי השירות; ומרכיב שני, שהוא המורכב יותר להוכחה, והוא "בעקבות השירות הצבאי", היינו – קשר סיבתי מהותי של "עקב", של גורם ותוצאה. ככל שהוכח הקשר הסיבתי בפני קצין התגמולים, תהיה הכרה במחלה או בנכות, בין אם אלה נגרמו "יש מאין" בעקבות השירות ובין אם אלה הוחמרו "בלבד".

במהלך הדברים,  הבירור בפני אגף השיקום במשרד הביטחון אמור להיות קצר ויעיל יחסית, כמעט ללא דיונים הדורשים את נוכחותו של מבקש ההכרה (בניגוד לתביעה המוגשת בבית משפט), ועם תגמולים בשיעור קבוע ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית. זה המקום להדגיש כי כאשר מדובר בפגיעה שנגרמה במהלך שירות החובה, החוק מקנה כיסוי רחב לנזקים שנגרמו בעקבות השירות: לא משנה אם מדובר בפציעה פיזית שנגרמה במהלך אימון, נזק שנגרם בקשר עם נסיעה לבסיס, נזק נפשי שנגרם בעקבות מפגש עם אירועים טראומטיים או שירות בתנאי לחץ חריג (ככלל, גם נזק שנגרם במהלך חופשה מהצבא).

ביחס לפגיעה שנגרמה במהלך שירות הקבע, לעומת זאת, בעקבות תיקון שהוכנס לפני שנים לחוק הנכים בעקבות מסקנות "ועדת גורן", על מבקש ההכרה להוכיח כי מתקיים קשר הדוק יותר בין האופי הצבאי של האירוע ובין הפגיעה שנגרמה, למשל: נזק בעקבות פעילות מבצעית וכדומה (פגיעות המוגדרות בחוק כ"חבלת שירות").

ברוח הדברים, ולאור תכלית החוק, קבעה הפסיקה באופן מפורש כי "את חוק הנכים יש לפרש בצורה ליברלית, ברוחב לב ולא ביד קמוצה. חוקי הנכים ייעודם להיטיב עם הנכה. בעניין נכי צה"ל ייעודם להיטיב ולגמול טוב למי ששירתו את המדינה ונפגעו בעת שירותם ובקשר עם שירותם…" (רע"א 2071/11 קופרמן נ' קצין התגמולים משרד הבטחון). חשוב לציין כי, תביעה להכרה במסלול זה נגד משרד הביטחון תקודם רק לאחר שחרור משירות חובה מצה"ל, כאשר כל עוד החייל נמצא בשירות צבאי, צה"ל נושא באחריות להגשת הטיפולים הרפואיים.

במסגרת בקשה להכרת נכות או מחלה המוגשת לקצין התגמולים יש להראות כי הנכות או המחלה ממשיכות להתקיים גם לאחר השירות. ככל שמדובר בפציעה שנרפאה זה מכבר, המסלול המשפטי  הנכון יוכל להיות הגשת תביעה נזיקית (שלא על יסוד חוק הנכים) נגד משרד הביטחון, בשל גרימת כאב וסבל, נזק מוחשי או שניהם גם יחד.

כיצד יש לפעול לשם קבלת הכרה לפי חוק הנכים?

השלב הראשון הוא שלב איסוף התיעוד; יש חשיבות רבה באיסוף כלל החומר התומך בטענה כי הנכות או המחלה נגרמו בשל השירות הצבאי. אם אין תיעוד שכבר קיים, יש לפעול כדי להביא לביסוס חומר כזה. מה נכנס בגדר תיעוד תומך? דו"ח פציעה (אירוע חריג), תיעוד רפואי מהמרפאה הצבאית או מהחובש בשטח, עדויות של מפקדים וחברים, ועוד. ככל שהחומר יהיה רב ומפורט יותר, כך  ייקל על המבקש להוכיח את טענתו כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הנכות או המחלה. חשוב לצרף גם מסמכים רפואיים עדכניים לאחר השחרור, המעידים על המשך המצב בהווה או אף החמרתו. כבר בנקודת זמן זו כדאי להיוועץ בעורך-דין, על מנת לוודא כי כל החומר הדרוש נמצא בידי המבקש ומייצר תמונת מצב אופטימלית ביחס לבקשה. זאת, בייחוד לאור העובדה שככל שיהיה צורך בערעור על החלטת קצין התגמולים, הדיון בערעור יישען במידה רבה על המסגרת העובדתית שהתבססה על החומר שהוגש.

השלב השני הוא הגשת הבקשה להכרה; יש להגיש את החומר המלא והמבוסס, בצירוף הבקשה להכרה, לקצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון. או-אז ייבחן מלוא החומר שהוגש, לצד בדיקה עצמאית של הטענות מצד אגף השיקום. ככל שקצין התגמולים יתרשם שהחבלה או המחלה אכן נגרמו תוך כדי ובעקבות השירות הצבאי – ייקבע כי מתקיים קשר סיבתי.

לעתים, וכאשר מדובר בפגיעה שנעשתה בנסיבות צבאיות מובהקות – לחימה או אימון – כשאין מחלוקת על התרחשות הנסיבות הצבאיות הללו, תופנה בקשת ההכרה לבירור מהיר במיוחד (מה שמכונה "המסלול הירוק").

השלב השלישי הוא התכנסות של ועדה רפאית לקביעת שיעור הנכות; אם צולחים את ה"משוכה" של עצם ההכרה על ידי קצין התגמולים, העניין ממשיך לבירור בפני ועדה רפואית, שתתרשם מהמצב הרפואי הפונקציונלי של המבקש ולאורו תקבע את שיעור האחוזים לתגמולים, בהתאם לתקנות הנכים. כאשר ייקבע שיעור נכות העולה על 20% תתקבל קצבה חודשית, לצד זכויות רחבות נוספות הנוגעות לטיפולים רפואיים וכדומה. גם בשיעורים נמוכים מכך (אך למעלה מ-9%) יינתנו תגמולים (חד-פעמיים), ולצידן מגוון של זכויות (מתחום השיקום, הרפואה, הדיור, עזרה למשפחת התובע ועוד) שיש לברר זכאות ביחס אליהן.

להשלמת התמונה, ניתן לערער על החלטות משרד הביטחון. על החלטת קצין התגמולים (במקרה שקצין התגמולים קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפגיעה) – ניתן לערער לוועדת הערעורים, בבית משפט השלום; על קביעת הוועדה הרפואית (שיעור אחוזים נמוך מדי) ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה. במקרה של רצון לערער, נכון לשקול פנייה לעורך-דין על מנת להעריך את סיכויי המהלך.

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

Scroll to Top