מקבץ נוסף של שאלות ותשובות בעניינים פליליים בצבא

תשובה: הענישה בצה"ל בגין שימוש בקנאביס משתנה בין מקרה למקרה. בתיקים של שימושים בודדים ומועטים בנסיבות "אזרחיות" (לא בתוך הבסיס ולא בזמן פעילות צבאית/כוננות) לרוב ניתן לקבל "הסדר הקפאה" שבסיומו התיק יימחק (אולם יש תנאים רבים שצריכים להתקיים וחשוב להתייעץ עם עורך דין שמבין בדיני צבא על מנת להבין את המשמעויות). במקרים אחרים, למשל של שימושים רבים בתוך הבסיס ניתן גם לקבל עונש של חודשים בכליאה ממשית ורישום פלילי. חשוב מאוד! אם אתם מגיעים לחקירה בחשד לשימוש בסמים – התייעצו עם סנגור צבאי או עורך דין מיומן שמבין בתחום לפני שאתם מתחילים להיחקר!

תשובה: בצה"ל אכן פועלת הוועדה לעיון בעונש, שבסמכותה להורות על קיצור תקופת המאסר או על שינוי אופן נשיאתו. בראש הוועדה עומד שופט צבאי והיא מונה שלושה חברים. בדרך-כלל, הוועדה תורה על קיצור עונש המאסר לאחר ריצוי שני שלישים ממנו. הוועדה שוקלת את סיכויו של האסיר להשתקם אל מול הסיכון שאמור להיגרם משחרורו ובוחנת את המשמעות של השחרור והשפעתה על האינטרסים הצבאיים. 

הוועדה תבחן מסמכים רלוונטיים וביניהם חוות דעתו של מפקד מתקן הכליאה בקשר להתנהלות החייל במהלך הכליאה. בפני הוועדה טוענים נציגי הפרקליט הצבאי הראשי (שפעמים רבות מתנגדים לשחרור המוקדם) והאסיר או עורך הדין המייצג אותו. במקרים רבים, בהם הוועדה מתרשמת משיקום רציני שעבר החייל תקופת המאסר שלו קוצרה באופן משמעותי. 

תשובה: אין תשובה חד-משמעית לשאלה זו. הדבר תלוי בבחינת טיב האירוע ועוצמת הקשר שלו לצבא. ככל שהעבירה, שבוצעה בחופשה, היא בעלת זיקה רבה יותר למערכת הצבאית (למשל, תוך שימוש בנשק צבאי) – סביר שהטיפול בה ייעשה במערכת הצבאית. אם מדובר בעבירה ללא מאפיינים צבאיים מיוחדים, הטיפול בה יהיה כנראה במערכת האזרחית. ההחלטה הסופית תתקבל על ידי הפרקליטות האזרחית בהתייעצות עם הפרקליטות הצבאית. חשוב לציין, שאם מדובר בעבירת סמים, התיק יטופל באופן אוטומטי במערכת הצבאית. 

תשובה: במקרה שתיארת, עולה לכאורה התנהגות חמורה מצידו של החוקר, שפגעה בכבודך ובזכויותיך. אם אתה מעוניין שתיבחן נקיטת הליכים פליליים נגד החוקר, יש לפנות ליחידה לחקירות פנים – היחק"פ. אחרי הגשת הפנייה, שכדאי שתהיה מלווה בה בעורך דין, ואם יוצג בה בסיס עובדתי המצריך בדיקה ובירור – תיגבה ממך עדות. אם גורמי היחק"פ ישתכנעו שאכן בוצעה עבירה פלילית על ידי החוקר, הוא ייחקר באזהרה ויתכן שאף יינקט נגדו הליך פלילי.  

תשובה: ככלל, לפי המדיניות של התביעה הצבאית, כל עוד מדובר בזיוף של פחות משלושים ימי מחלה – לא יוגש כתב אישום והטיפול יהיה בדין משמעתי, אלא אם מדובר בזיוף שלביצועו נלוו נסיבות מחמירות (כגון זיוף שבוצע בתחכום נועז או תוך מעילה מיוחדת באמון המפקדים). כאשר מדובר בזיוף שלושים ימי מחלה ומעלה, יוגש בדרך כלל כתב אישום והחייל יישפט בבית הדין הצבאי בעבירה חמורה שעלולה להוביל לענישה ממשית. 

תשובה: כפי שתיארת, לחובתך נצברו "נקודות" תעבורה שנרשמו במאגר המשטרתי. ההסדרים המובנים כוללים התייחסות לרכיבי העונש בבתי הדין לתעבורה בלבד ולא מתייחסים למספר הנקודות שיירשמו במרשם (מדובר בשתי מערכות שונות). מידע נוסף בקשר למספר הנקודות הנרשם בגין עבירות התנועה, כמו גם אמצעים לטיעון טענות נגד כמות הנקודות שנרשמה, זמין באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.      

* התשובות המובאות כאן אינו מהוות תחליף לייעוץ משפטי ומטרתן לספק מידע ראשוני בלבד להרחבת הידע האישי. הן אינן בגדר המלצה או עצה משפטית ואין לראות בהן תחליף להתייעצות פרטנית, בהתאם לנסיבות ולעובדות של כל מקרה.

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

Scroll to Top