עבירות מרמה והפרת אמונים

בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי בנוגע לעבירות מרמה והפרת אמונים ולגבולות התפרסותן.

חוק העונשין קובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". עבירות אלה מופיעות בחלק בחוק העונשין שבו מוסדרות הנורמות הרלוונטיות לשירות הציבורי. עולה באופן ברור מהנוסח שנקבע סף "נמוך" ומחמיר משמעותית כשמדובר בעובד ציבור ("אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד"), באופן שמגלם את הציפייה המוגברת להקפדה על ניקיון כפיים ממי שנושא בתפקיד ציבורי.

העבירות מנוסחות בצורה רחבה מאוד – באופן שזכה לביקורת רבה, ובצדק – והן עמומות ביותר, כשהשאלה מהי הפרת אמונים "רחוקה להיות הבהירה שבעבירות לפי חוק העונשין" (ע"פ 3817/18 חסן נ' מדינת ישראל). בפועל, היקף ההשתרעות של העבירות נקבע על ידי בתי המשפט במהלך השנים עקב בצד אגודל.

הניסיון מלמד שכאשר התביעה לא מצליחה לבסס ברף הנדרש במשפט פלילי שנעברה עבירה "ציבורית" חמורה יותר כגון שוחד, היא תייחס לנאשם (לכל הפחות) "עבירה שכנה" של מרמה והפרת אמונים, או אחת מהשתיים. התביעה עשויה לבקש מבית המשפט להרשיע באיזו מעבירות אלה אף בסוף המשפט, גם אם מלכתחילה לא יוחסו לנאשם.

עובדה זו מחייבת ראייה אסטרטגית מקיפה של ההליך הפלילי והבנה מקדימה של המשמעויות של כל צעד. זאת במיוחד כשעסקינן באנשים שהכתם המשפטי והתדמיתי שעלול לדבוק בהם בהרשעה קשה להם לעתים מכל עונש אחר.

חשוב להדגיש – הניסוח הרחב של הסעיף, שהופך את העבירות למעין "עבירות סל", מעורר קשיים חריפים ומתנגש עם עקרון החוקיות ועם הקביעה לפיה "אין עונשין מן הדין". מושכלות יסוד במשפט הפלילי שהנורמה הפלילית חייבת להיות מנוסחת בצורה ברורה וישירה שתוכל להכווין את התנהגות האזרח שמבקש לקיים את החוק. כאשר האיסור הפלילי מופיע בצורה מעורפלת, המשמעות הכואבת היא שהוא נכתב על בשרם של נאשמים – לא פעם למפרע – שכלל לא שיערו שהם מבצעים עבירה פלילית.

על קושי זה עמד גם השופט חשין בפרשת שבס (דנ"פ 1397/03 שבס נ' מדינת ישראל), באומרו  כי "אין בידינו מונה עוצמה" שיאפשר לנו להבין בבירור מתי נחצה הגבול בין "סתם" עבירה משמעתית או אתית ובין מעשה פלילי. במרוצת השנים נשמעו קריאות רבות למחוקק לערוך רפורמה בתפיסת עבירה זו בשל הקושי הרב להבין את המותר והאסור.

עם זאת, הסעיף נשאר קבוע בספר החוקים ועימו גם הסיכון המוגבר להרשעה בעבירות. לצד הסיכון שנשקף מהניסוח הרחב של הסעיף, צריך לומר שבמקרים מסוימים קלקלתו של הסעיף היא גם תקנתו. שכן האמורפיות שלו מאפשרת לעתים לבסס קו הגנה רחב יותר הנוגע לתכליות השירות הציבורי ולנוהג במשרדים מסוימים, וכן לתת משקל להתנהלות הכוללת במסגרת האישום ולהשפעת ההתנהגות על טובת הציבור.

בפרשת שבס הנזכרת נקבע שעל מנת להרשיע בעבירות אלה יש להצביע על "פגיעה מהותית בטוהר המידות" הצבועה בגוון פלילי ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם התנהלות תקינה של עובד ציבור מן השורה. מבחן זה (שלמען האמת עמום לא פחות מהסעיף עצמו) מצמצם במעט את רוחב הסעיף ומבקש לייחד את השימוש בו רק למקרים קיצוניים שביצועם אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם אופיו ותדמיתו של עובד ציבור.

למרות כל "תמרורי האזהרה" על רוחב הסעיף ועמימותו, לאחרונה הורחבו עוד יותר גבולותיו המטושטשים ממילא. מדובר בפרשה שבה הואשם, ולבסוף גם הורשע, ניצב ניסו שחם, בכך שקיבל שורה של החלטות פיקודיות שונות כאשר היה מצוי בניגוד עניינים "קל", כשכל אחת מההחלטות כשלעצמה לא עלתה כדי הפרת אמונים.

בית המשפט העליון אישר ברע"פ 6477/20 את הכרעתו של בית המשפט המחוזי וקבע כי כאשר עוסקים בעבירה של מרמה והפרת אמונים ניתן לצרף זו לזו כמה מעשים שכל אחד מהם אינו חוצה את הרף הפלילי, כל עוד "צבר" המעשים הוא משמעותי וחוצה בכללותו את הרף הפלילי.

הלכה למעשה, בקבלו את התזה של "צבירת מעשים" הפנה בית המשפט את הזרקור ממעשה העבירה לעושה העבירה – שהוא ה"דבק" המחבר את המעשים אחד לשני. בעוד שבמקרה של העבירה הקלאסית ההתמקדות הייתה ביסודות העובדתיים של המעשה (העבירה) בלבד, כיום בית המשפט ישקיף על הרצף הכרונולוגי והמעשי של הפעולות של העושה – ובכך קם סיכון נוסף להרשעה בעבירות מרמה והפרת אמונים.

מאז קביעתו של בית המשפט בעניין שחם, נשמעו גם קולות שתזת ה"צבירה" צריכה להתקיים גם כטענת הגנה, במקרים המתאימים – ויש להניח שהכללים המתאימים יתגבשו גם בהקשר זה.

מכל מקום, פסיקת בית המשפט העליון, הגובלת בחקיקה שיפוטית, מדגישה ביתר שאת את הצורך הברור בתיקון חקיקה שיסדיר סוף-סוף את גבולות העבירות שאין להן כמעט שיעור.

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

Scroll to Top