מקבץ נוסף של שאלות ותשובות בעניינים פליליים בצבא

שאלה: נשפטתי בצבא לפני שנה על שאלה: עבירה של סחר בנשק ונגזרו עלי שלוש שנות מאסר. ניסיתי לעשות הכל כדי להקל בעונש וערערתי על גזר הדין וגם ביקשתי המתקה. אבל כל הניסיונות לא הצליחו. בתוך הכלא הבנתי שיש ועדה שיכולה להפחית לי בתקופת העונש. איך מגיעים אליה?

תשובה: יש ועדה כזו – הוועדה לעיון בעונש. חוק השיפוט הצבאי קבע ועדה שתפקידה לבחון את עונשם של אסירים שהוטל עליהם עונש של יותר ממאסר של שנה בפועל.  הוועדה מורכבת משלושה: בראשה יושב שופט צבאי משפטן, ולצידו נציג משרד הביטחון עם רקע טיפולי וקצין צה"ל בדרגת סא"ל ומעלה.

יש כמה שיקולים מרכזיים שהוועדה לעיון בעונש בוחנת לפני שהיא מקבלת החלטה בנוגע לקיצור העונש, ובמרכזם הערכת סיכויי השיקום של החייל (תוך הסתייעות בבחינת התקדמות השיקום וההתנהגות בכלא) וצפי המסוכנות העתידית שנובעת מהחייל (ככל שתהליך השיקום משמעותי יותר – המסוכנות תפחת).

לוועדה – שדומה במהותה לוועדת השחרורים ב"אזרחות" יש סמכות לקצר עד חצי מעונש המאסר, אך ככלל הקיצור הוא של שליש מהעונש, כשלקיצור זה יכול להתווסף קיצור נוסף, מינהלי, למי שמרצה את העונש בשירות בתי הסוהר. יש זכות לייצוג בוועדה ע"י עורך דין, שיוכל להצביע על השיקולים המשפטיים הרלוונטיים המצדיקים קיצור העונש.

שאלה: שלום, קוראים לי סרגיי ואני עתודאי (להנדסת מחשבים) לקראת סוף שירות החובה שלי. אני לא מרוצה בתפקיד והחלטתי שאני לא רוצה להמשיך לשירות קבע. הבנתי מהמפקדים שלי שזה בעייתי כי אני חתום על תקופת "קבע קשיח". זה נכון?

תשובה: ככל שאכן חתמת על התחייבות כזאת, הצבא אכן יעמוד על השלמת תקופת הקבע, שכן מדובר ב"חוזה קשיח". עם זאת, בפקודת מטכ"ל 3.0501 נקבע כי ניתן לפנות בבקשה לגורמי הסגל ביחידה להתיר את ההתחייבות הקשיחה, תוך הצגת עמדת המפקדים. עמדת החיל תועבר לראש חטיבת הסגל באכ"א וניתן לערער עליה בתוך שבועיים לראש אכ"א. חשוב מאוד יהיה לפנות לקבל את החוזה שנחתם. המקרים שבהם תאושר עזיבת המסלול אינם רבים. אך לצד זאת, במקרים המתאימים, כאשר מוצגות נסיבות חריגות, ניתן יהיה להוביל לתוצאה זו.

שאלה: אני קצין בצה"ל בדרגת סרן ולצערי הורשעתי בבית דין צבאי בגין נהיגה בשכרות וקיבלתי עונש מאסר של שלושה חודשים (בעבודות צבאיות). אחרי שהשתחררתי חשבתי שהעניין מאחוריי וניסיתי לחזור לשגרה, אבל קיבלתי פתאום הודעה שאני מזומן לדיון בוועדה להתרת התחייבויות שתדון בהמשך שירות הקבע. מה זה אומר בדיוק?

תשובה: הוועדה להתרת התחייבויות היא ועדה מקצועית מייעצת לראש אכ"א, שתפקידה לקבל החלטה לגבי המשך שירותו של משרת הקבע בצה"ל. הפקודה מונה מספר מקרים שבהם נוצרת עילה להפסקת שירות הקבע, כשאחד מהם הוא מקרה של עבירה שיש בה קלון או עבירה הנוגדת את ה"דמות הפיקודית" בצה"ל.

הדיון בוועדה, בראשות רח"ט הסגל, מתנהל בנוכחות משרת הקבע אשר לו גם זכות ייצוג ע"י עורך דין. במקרים המתאימים ניתן יהיה לזמן עדים לטובתו של משרת הקבע ולהציג ראיות על מנת לשכנע את הוועדה להימנע מלקבל החלטה לחובתו. הוועדה להתרת התחייבויות נהנית מעצמאות רבה בתחום שיקול הדעת. היתרון בכך מבחינת משרת הקבע הוא יכולת להניח בפני הוועדה את "כל הנסיבות" ולהצביע על ההקשר הרחב של ההתנהגות, להצביע על צורך צבאי בהמשך שירותו, להציג חוות דעת מפקדים בעניין וכדומה.

שאלה: אני משרת ביחידה קרבית כבר כשנה וחצי, ואני לא מוצא את עצמי בצבא. הסברתי לקב"ן את מצבי, אבל הוא לא התרשם שאני לא יכול להמשיך לשרת בצבא. זה נראה לי לא הגיוני. באתי עם המון מוטיבציה לתרום ולעשות שירות משמעותי ואני מוצא את עצמי במשך רוב השירות מתמודד עם מריבות מול המפקדים, בעיות משמעת והיעדרויות. מה עושים?

תשובה: לא פעם חיילים מוצאים את עצמם במצב דומה. כמובן, המוצא הטוב ביותר הוא לפתור את הדברים בהסכמה מול המפקדים – פנייה לשינוי שיבוץ (שיכולה להיעשות בסיוע עורך דין), בחינה של הורדת פרופיל במקרים המתאימים ועוד.

אולם כאשר כל הדרכים מוצו, ולא נמצא פתרון לבעיה ניתן לנסות לפנות לוועדת התאמה לשירות. זו ועדה שתפקידה לבחון – לבקשת חיילים או מפקדיהם – את המשך שירותו של החייל בצבא. הוועדה מוסמכת להמליץ על סיום שירות הצבאי מוקדם מן הרגיל לאור נסיבות אישיות חריגות או תפקוד לקוי בצבא. הוועדה מוסמכת גם להמליץ על שינוי שיבוץ או תנאי השירות. המלצת הוועדה כפופה לאישור מפקד מיטב (שניתן ברוב המקרים). פעמים רבות, הכנה לדיון בפני הוועדה, והבנה מקדימה של סוגי השיקולים שנשקלים בוועדה, יכולה להיות משמעותית בכל הנוגע לתוצאה שאליה ניתן להגיע.

שאלה: אני עומד להישפט בימים הקרובים ביחידה בדין משמעתי בגלל עלילה שנרקמה נגדי ע"י מספר חיילים. לצערי, אני חושש שגם המפקד שהולך לשפוט אותי, שסבלתי ממנו התנכלויות רבות בזמן האחרון, הולך להטות את המשפט לרעתי. מה אני יכול לעשות?

תשובה: חוק השיפוט הצבאי קובע שלכל חייל שנדון בדין משמעתי בפני קצין שיפוט – ולא משנה אם הוא זוטר או בכיר – נתונה הזכות לבקש שמפקד אחר ישפוט אותו. החייל שעומד לדין משמעתי אינו צריך לנמק מדוע הוא מבקש זאת, ומחובת קצין השיפוט לאפשר זאת והדיון יעבור למפקדו של קצין השיפוט. מקרה מהסוג שלך נראה מתאים לעמוד על זכותך שהמפקד שאתה חושש שיטה את דינך  לא ישפוט אותך. במסגרת זכותך לעמוד על חפותך בדין המשמעתי, תוכל לזמן עדים מטעמך שיכחישו את הגרסה של החיילים או להציג ראיות לטובתך. תוכל גם לחקור את העדים שמוסרים עדות לחובתך. חשוב שתכיר היטב מה זכויותיך לפני הכניסה להליך המשמעתי, ודע לעתים הפרה חמורה של זכויות עשויה להוביל לביטול ההליך.

שאלה: לאחר מספר פגישות עם הקב"ן ועם פסיכיאטר בצבא נקבע לי פרופיל פוסל שירות (21). השתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד נהיגה. קיבלתי לא מזמן הודעה שעלי להתייצב במרל"ב (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים). הם יכולים לפסול אותי מלהחזיק רישיון בגלל זה?

תשובה: המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא מכון מקצועי שמטרתו לבחון האם אנשים כשירים לנהיגה לאור מצבם הבריאותי – במישור הפיזי או במישור הנפשי. צה"ל מעביר את המידע הרלוונטי ביחס למשרתים בו למספר גופים, ללא חשיפה מפורטת של פרטים אישיים לגופם, שעלו במהלך השיחות עם הקב"ן.

לא בכל מקרה של שחרור מצה"ל בשל קושי נפשי יעבור המידע למרל"ב, אלא רק במקרים המעוררים בעיני גורמי הרפואה בצבא פוטנציאל ממשי של סיכון לזולת מפני אופן הנהיגה וכדומה (למשל: מצבים פסיכוטיים, דיכאון מז'ורי, התמכרות לסמים). אם אדם קיבל זימון למכון על רקע של חשש מפני קושי נפשי, הוא יזומן למבדקים מול פסיכולוג, פסיכיאטר וכן יעבור מבחן אישיותי בכתב. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים לפני הגעה לבדיקה. על קביעות המכון ניתן להגיש ערעור.

שאלה: שירתתי כלוחם אבל נקבע לי פרופיל 64 בגלל בעיה רפואית שלשמחתי החלמתי ממנה לפני כחצי שנה. כיום אני נמצא בתפקוד מלא, אבל משרת כבר שנה בתפקיד של תומך לחימה, ונראה שהמפקדים שלי לא ממהרים לסייע לי להעלות פרופיל. יש מה לעשות?

תשובה: במקרה כזה אפשר בהחלט להגיש ערר לוועדה רפואית שתבחן מחדש את הקביעות הרפואיות לאור הממצאים העדכניים. על מנת שזה יקרה, עליך להקדים ולאסוף חומר רלוונטי מרופאים – מהמערכת הצבאית או האזרחית – שילמד על השינוי שחל ועל מצבך הרפואי הנוכחי.

ניתן גם לפנות במקרים המתאימים לקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה בנוגע לעניין הרפואי – כדי להעבירה לגורמי הרפואה הצבאיים.

שאלה: נחקרתי במצ"ח בגלל עבירה של איומים, ובסוף הפרקליטות הצבאית החליטו לא ללכת לכתב אישום, אלא להעמיד אותי לדין משמעתי. אני חושב שנעשה לי עוול בכל האירוע הזה ושהדברים יצאו מכל פרופורציה. לא אכפת לי מהעונש, אבל כן אכפת לי להילחם על השם הטוב שלי. מה אני יכול לעשות?

תשובה: לפי חוק השיפוט הצבאי ופקודות הצבא, במקרה שעל חייל לעמוד לדין משמעתי לאחר שניתנה לכך הוראת פרקליט צבאי, הוא רשאי להציג חוות דעת סנגור נגדית מטעמו שתוצג לקצין השיפוט. ניתן גם לפנות לפרקליטות הצבאית בבקשה לביטול  ההליך המשמעתי. במקרה שהוגשה חוות דעת נגדית של סנגור, אסור להתחיל בהליך המשמעתי עד להגשת חוות הדעת הנגדית מטעם החייל (בלוחות הזמנים הקבועים בחוק). לאחר הגשתה, הפרקליטות הצבאית רשאית להעביר התייחסות מטעמה ואז רשאי החייל להגיש חוות דעת נוספת ובה התייחסות לנקודות הנוספות שעלו בחוות דעת של הפרקליטות.

שאלה: אני משרת בקבע ביחידת מודיעין באזור צפון השומרון. בכל השנים האחרונות, קודמיי בתפקיד קיבלו תוספת משמעותית למשכורת בגין תנאי השירות הקשוחים ותוספת הסיכון. חודש אחרי שנכנסתי לתפקיד הודיעו לו שהוחלט לבטל את התוספת הזאת, מה שפוגע במשכורת שלי באופן משמעותי. מה אפשר לעשות?

תשובה: צה"ל, ככל רשות מנהלית אחרת, כפוף לכללים של מנהל תקין ופעולותיו חייבות לעלות בקנה אחד עם כללי הצדק הטבעי. לפיכך גם סעיף 4 לחוק שירות הקבע קובע כי לכל משרת קבע שרואה עצמו נפגע מהחלטות (הנוגעות לגובה השכר ורכיביו, זכויות הנובעות מאופי השירות ועוד) זכות לפנות לוועדת ערר אשר תדון בעניינו.

פעמים רבות, ניתן לנסות לפנות בפנייה מקדימה לגורמים הרלוונטיים. ערר לוועדת הערר צריך להיות מוגש תוך 60 ימים מיום ההחלטה שעליה מבקשים לערור. לאחר הגשת הטיעונים בכתב, תגיש הפרקליטות הצבאית את תגובתה לערר. הדיון בערר ייערך לרוב על סמך הטיעונים הכתובים בלבד. לעתים ייערך בפני הוועדה דיון בעל פה. ניתן להיות מיוצג על ידי עורך דין בוועדה ועל החלטות הוועדה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

שאלה: ביום שישי בבוקר הגיעו כמה שוטרי מצ"ח לחדר שלי בבסיס, דפקו בדלת והתחילו מיד לעשות חיפוש מסיבי בחפצים שלי. הם מצאו בתיק שלי גראס וכלים לעישון. לאחר מכן נלקחתי לחקירה. זה חוקי מה שקרה שם?

תשובה: באופן עקרוני, מותר לחוקרי מצ"ח לערוך חיפוש בחדר שלך ובחפצים שלך בבסיס, כל עוד הם קיבלו צו חיפוש  שמאפשר להם לעשות זאת – מבית משפט, מבית דין צבאי או מקצין שיפוט. החיפוש צריך לעמוד במספר כללים, וביניהם  הכלל שהוא צריך להיעשות בנוכחות שני עדים וצריך להיערך תיעוד ביחס לחפצים שנתפסו. אם החיפוש נערך בלא צו כזה (או, בנסיבות חריגות, חיפוש מתאפשר גם בהיעדר צו), מדובר בהפרה חמורה שלעתים בגינה עשויות להיפסל מבחינה משפטית הראיות שנתפסו. הדבר עשוי להוביל לאי הגשת כתב אישום או לזיכוי ולזיכוי. בשל מורכבות הסוגיות, כדאי לברר עם עורך דין הבקיא  בתחום מה משקל הראיות שקיים וכיצד נכון לפעול לנוכח ההתנהלות הלקויה של מצ"ח, לאור התמונה הראייתית הכוללת בתיק.

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

Scroll to Top