תביעות נגד משרד הביטחון

למרבה הצער, לא פעם במהלך השירות הצבאי נגרמות למשרת פציעה – פיזית או נפשית – או מחלה. לעתים אופי השירות גורר גם החמרה במחלה קיימת בשל תנאי השירות או בשל מחדלים.

מי שנפגע במהלך השירות יכול לפנות לשם הכרה בזכויותיו בתביעה מתאימה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959.

החוק חל על חיילים בשירות סדיר ומילואים, אנשי קבע, חיילים משוחררים, משרתי מג"ב, שוטרים סוהרים ושאר אנשי כוחות הביטחון. 

ההכרה בנפגע כנכה על ידי משרד הביטחון מקימה זכויות רבות שילוו את הנפגע לכל חייו, בהקשרים רחבים ומשמעותיים, ועשויה להבטיח גם גמלה חודשית קבועה.

לרוב, הליך הגשת התביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון הוא מורכב ומסורבל ומצריך ידע משפטי והיכרות עם המערכת. לצורך הכרה ,על הפונה לעמוד בתנאים רבים ולתמוך את תביעתו בתשתיות עובדתיות ורפואיות ובראיות הנוגעות לבעיה הרפואית, לנסיבות התפתחותה ולהיותה "תוך כדי ועקב השירות".

תביעות אחרות למשרד הביטחון הן, במקרים מצערים, להכרה במשפחות שכולות.

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 קובע כי משפחתו של חייל שנספה "בתקופת שירותו ועקב שירותו" תוכר כמשפחה שכולה, הזכאית למעטפת שיקומית, ובמסגרת זו גם לגמלה חודשית.

גם במקרים מצערים מסוג זה עלול לעיתים משרד הביטחון לחלוק על ההצדקה להכיר במי שמצא את מותו בשירות כנספה-כחלל צה"ל.