על הוועדה לעיון בעונש - ועדת השחרורים הצבאית

עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה.

החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר לוועדה הקרויה ״ועדת השחרורים״ לשקול את שחרורו של אסיר עוד בטרם סיים לרצות את מלוא העונש שנגזר עליו בגזר הדין. שחרור מוקדם כזה, שבלשון הציבור מכונה ״שליש על התנהגות טובה״ אפשרי לאחר שהוועדה מתרשמת שהאסיר עבר  תהליך שיקומי ושהוא ראוי לשחרור המוקדם.

בחוק שחרור על תנאי ממאסר, שנחקק בשנת 2001, אוגדו ההוראות הדנות בכללים ובתנאים לשחרר אסיר ״אזרחי״ טרם ריצוי מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו.

גם במערכת המשפט הצבאית קיים הסדר מקביל ודומה בסעיפים 510-509 לחוק השיפוט הצבאי. סעיף 509 קובע את הרכב הוועדה הצבאית, הקרויה ״ועדה לעיון בעונש״: ועדה שבראשה יושב שופט, כשבהרכב יושבים גם גורם טיפולי וגורם צבאי. סעיף 510 קובע את סמכויות הוועדה "לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי, לאחר שפסק הדין נעשה חלוט ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק, או שהוחלף כאמור, ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש".

הסמכות של הוועדה רחבה ביותר (לדון בכל עונש לאחר שפסק הדין נעשה חלוט), אך ככלל חייל יוכל להופיע בפני הוועדה אסיר לאחר שריצה לפחות מחצית מעונשו. זאת בהשוואה לסעיף 2(א) לחוק שחרור על תנאי, שלפיו ניתן לדון בשחרור מוקדם של אסיר רק לאחר שחלפה תקופה של שני שלישים מתקופת המאסר. עם זאת, על פי רוב הוועדה דנה בפועל בעניינם של אסירים שחלפה תקופה של שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה.

הן הוועדה הצבאית והן הוועדה האזרחית שוקלות שיקולים דומים להצדקת השחרור המוקדם, כאשר הוועדה הצבאית בוחנת גם שיקולים צבאיים ייחודיים ומיישמת את התבחינים לשחרור מוקדם בהתאם למאפייני הצבא. בין הפרמטרים המרכזיים שנשקלים ע"י הוועדות נציין את הסיכון העתידי שנובע מהאסיר, כאשר הוועדה לעיון בעונש בצה"ל תשקול גם את המסוכנות הצבאית, ובקשר לאמור גם את תהליך השיקום שהאסיר עבר ועתיד לעבור, וכן התנהגותו בין כותלי הכלא.

ככל שהעבירה שבה הורשע האסיר חמורה יותר, יהיה צורך להצביע על שינוי משמעותי יותר ועל התנהגות חיובית יותר בכלא (וכמובן היעדר עבירות משמעת והיעדר מידע מודיעיני שלילי). החוק גם קובע הסדרים מיוחדים לגבי עבירות פרטניות.

על החלטת הוועדה לעיון בעונש לא ניתן לערער לערכאת ערעור צבאית, אך ניתן – במקרים חריגים ביותר – להגיש עתירה לבג"ץ, שיעמיד את ההחלטה המעין-שיפוטית תחת שבט ביקורתו. גם לאחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 2835/23 אבו הייכל נגד הוועדה הצבאית לעיון בעונש), שתקפה את קביעת הוועדה הצבאית כי בסמכותה להתנות את המתקת העונש מצידה, ונטען שהוועדה לא מוסמכת לכך. בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את העתירה, אך לצד זאת נמתחה ביקורת על ניסוחו של ההסדר הנוכחי בחוק השיפוט הצבאי.

בוועדה לעיון בעונש יש לאסיר זכות ייצוג, וכל חייל החפץ בכך יוכל להיות מיוצג ע"י סנגור הבקיא בהתנהלות הוועדה ובשיקולים הייחודיים שהיא שוקלת, כדי להתאים את הטיעון לנסיבות העובדות והעניין, ולהוביל פעמים רבות לתוצאה מיטבית לאסיר.

אודות המשרד

עו"ד רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר ואלוף משנה במילואים, הוא בעל מומחיות ייחודית בליטיגציה פלילית, בייעוץ לקראת חקירות ובמהלכן ובניהול הליכים פליליים. מתמחה במשפט פלילי, בדיני צבא, בתיקי צווארון לבן, בתביעות נגד משרד הביטחון, בדין משמעתי ובהליכים מנהליים.

עיקבו אחרינו

Scroll to Top