נוהל גילוי מרצון הוא, בתמצית, הליך שמאפשר ליחידים או לעסקים לדווח באיחור על הכנסות שלא דווחו בעבר – בידיעה או בשגגה – ולשלם עתה את המיסים הנדרשים, תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים.
נוהל זה נועד לעודד יחידים ועסקים להצהיר, גם אם באיחור, על הכנסותיהם בצורה חוקית ובכך להגדיל את גביית המיסים של המדינה. לצד זאת, מאפשר ההליך לנישומים (אזרחים או עסקים), לפתוח דף חדש, תוך שהם נמנעים מהליך פלילי שתוצאותיו עלולת להיות חמורות בהרבה בעבורם, כשהמשמעות המעשית היא קבלת חסינות מהליך פלילי. נוהל זה מזכיר במידה לא מבוטלת את "ההסדרים המותנים" הקיימים במשפט הפלילי, והוא מעין "אח תאום" שלו בדיני מיסים.
למעשה, נוהל גילוי מרצון בישראל קיים כבר לא מעט שנים, והוא הופעל שוב ושוב במספר תקופות. הנוהל הנוכחי, שצפוי להיות מוחל בקרוב, הוא חלק ממאמץ מתמשך של רשות המיסים להילחם בהון שחור ובהעלמות מס והרציונל שלו בעת הזו היא איסוף כספים לאוצר המדינה לאור האילוצים הנוגעים ממלחמת ״חרבות ברזל״. הנוהל הקודם הופעל בין השנים 2010 ל-2019 והביא לגביית מיליארדי שקלים מהכנסות שלא דווחו בעבר. בעת הקרובה פוי להתחיל "סבב" נוסף של גילוי מרצון כאמור.
מה התנאי המרכזי לקיום נוהל "גילוי מרצון"?
גם הפעם, כפי שהיה בשנים עברו, התנאי המרכזי שעל המבקש לעמוד בו להוכיח הוא ניקיון כפיים.
רשות המיסים תוודא קודם להחלטה כי הבקשה לא הוגשה בעקבות בדיקה או חקירה של גורמים במשטרה או של רשות המיסים בעניין מגיש הבקשה, בת זוגו או החברה שבבעלותו, ואף לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי בנוגע למבקש.
כמו כן על המבקש לשכנע את רשות המיסים כי המידע לא נכלל בתוך מסמכים בהליכים משפטיים מתנהלים (כתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום וכו') ושהוא הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח בעבר ושילם את מלוא הסכום הנדרש.
לשלמות התמונה נציין כי יש גם מסלול "גילוי מקוצר" השמור לסכומי מיסים נמוכים של עד חצי מיליון ₪, למקרים הנחשבים קלים יותר.
כיצד מופעל הנוהל בפועל?
הנוהל מובנה וככלל פועל לפי השלבים הבאים:
ראשית יש להגיש את הבקשה לרשות המיסים לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר מטעם זה או אחר. הדיווח דיסקרטי, ובמסגרתו יש לפרט את הנתונים הבאים: שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה בשילוב מסמכים או אסמכתאות אחרות שבכוחן לאמת את הטענות, פירוט רחב של היקף הסכום שהושמט ולא דווח ואומדן מושכל ביחס לתשלומי המס, כשבאופן כללי מתבקשת הוספה של כל מסמך רלוונטי שיתמוך בבקשה.
בהמשך רשות המיסים תבדוק את הבקשה ואת שאלת עמידתו של המבקש בתנאים שנזכרו ובנהלים הפנימיים המחייבים את הרשות.
לאחר מכן נדרש הנישום לשלם את הסכום הרלוונטי ולפרוע את ה״חוב״. במקרים המתאימים, רשות המיסים תסכים להפחתה מסוימת בשיעור המיסים, כשהניסיון מלמד על שיעורי הפחתות מקובלים בסוגים השונים של מקרים.
לבסוף, ככל שכל התהליך מתממש באופן הנדרש, יקבל הנישום חסינות מהליכים פליליים בגין ההכנסות שדווחו במסגרת הנוהל.
יש טעם טוב לכל מי שעשוי לעמוד בתבחינים ״להרים את הכפפה״ ולנצל את ההזדמנות להסדיר את מעמדו באופן שיסיר מעליו חשש להעמדה לדין פלילי, ונכון להתייעץ בגורם מומחה לבחינת היתכנות התהליך.
