מלחמת "חרבות ברזל" כפתה על המשק הישראלי מציאות שלא הייתה מוכרת בעשרות השנים האחרונות, הן בהיבט של התמשכות המערכה, הן ביחס להיקף המגויסים והן בהגבלות המתמשכות שעודן חלות על ישובים מסוימים בצפון ובדרום ישראל.
מציאות מורכבת זו מחייבת "למידה תוך כדי הליכה", גם בהקשרים של משפט העבודה, עם קשב מרובה למציאות העולה מן השטח ולשינויים באופי הלחימה ובשים לב להכרח במתן פתרונות הולמים לקשיים בהקשרים השונים.
נושא שעולה פעמים רבות נוגע לשירות מילואים ולזכויות העובדים. יש להניח ולקוות שברוב המקרים מעסקים נוהגים כדין למול עובדים שנקרעו משגרת יומם לתקופות ממושכות ובשל כך גם אינם פוקדים את מקום העבודה. עם זאת, יש גם מקרים מקוממים של מעסיקים הנוהגים בניגוד גמור לחוק, למחויבות האזרחית וגם לצו המצפון בשעה זו. ניגע בכך בקצרה.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור למעסיק לפטר עובד שנמצא בשירות מילואים ואף לא במהלך החודש העוקב לשירות המילואים (כל עוד השירות שאליו נקרא העובד היה מעל ליומיים רצופים).
במקרה של פיטורים שלא כדין רשאי משרת המילואים-העובד לתבוע את מעסיקו בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, לצד הגשת תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של חוקי העבודה. יש לציין כי משרת המילואים זכאי יהיה לקבל ייצוג ללא עלות הן בשלב התביעה עצמה והן בשלב הערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה (ככל שיהיה בכך צורך).
מכל מקום, ככל שהוועדה תקבע שהפיטורים נעשו בניגוד לחוק האמור היא תוכל לפסוק פיצויים מוגדלים לטובת העובד (עד לסכום של חמש משכורות חודשיות) או ליתן צו למעסיק המונע את הפיטורים.
העובדה שנגרם נזק כלשהו למעסיק מחמת שירות המילואים של העובד – נתון שגם הוא בעל משקל – נחשבת על פי החוק להירתמות ה"כלכלית" גם מצד המעסיק לשירות המילואים, ובדרך זו משתקפת תפיסת היסוד ששירות המילואים בישראל אינו רק בבחינת חובתו ה"פרטית" של המשרת, אלא גם חובה שיש לה היבטים רחבים יותר, ולשם הגשמתה חלקים נרחבים באוכלוסייה נדרשים לקחת בכך חלק ואף "לשלם מחירים".
יש להוסיף כי מעסיק מחויב לשלם משכורת לעובדיו אשר נמצאים בשירות מילואים, גם אם אלה לא עבדו בפועל. לצד זאת הוא זכאי לקבל החזרים מן הביטוח הלאומי. זה המנגנון שנקבע על מנת לדאוג גם לזכויותיו ולצרכיו של המעסיק.
סוגייה נוספת וסביר להניח שהרבה יותר שכיחה נוגעת להורות במהלך ימי המלחמה; פעמים רבות, ובשל גיוס של אחד מבני הזוג לשירות מילואים, עולה צורך בלקיחת חלק פעיל יותר בגידול הילדים. מתוך הבנת המורכבות שבעניין, לפי ההסדר החל כיום, כאשר אחד מבני הזוג נמצא בשירות מילואים או כאשר העובד מתגורר ביישוב בו מערכת החינוך אינה פעילה, לא יוכל המעסיק לפטר את העובד כל עוד הוא נעדר לצורך השגחה על ילדיו, ובלבד שגילם לא עולה על 14.
מכיוון שהסוגיות (המוצדקות) והאתגרים שעלולים להתעורר בעקבות המלחמה, הם ייחודיים, מומלץ, בכל מקרה שעובד או מעסיק מרגישים שאין מענה שמשקף את האילוצים שבהם הם נתונים לפנות לייעוץ משפטי.