סקירות משפטיות

לאחרונה יצאו בית הנשיא ומשרד המשפטים בהודעה משותפת ומשמחת. על רקע התמשכות מלחמת חרבות ברזל, משמעויותיה מרחיקות הלכת על אזרחי המדינה והמעורבות הראויה לציון של

לאחרונה דן בג"ץ במספר עתירות הנוגעות לחוקיות הפטור מגיוס וכן בשאלת תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב הנתון שבו אין הסדרה חוקית לפטור או

הסיכונים ההדדיים בהוצאת צווי מעצר לאחרונה הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), על כוונתו לפנות לבית הדין להוצאת צווי מעצר נגד

בצבא יש שתי מערכות נפרדות ומקבילות להתוויית נורמות ולאכיפתן: מערכת המשפט הפלילי ומערכת הדין המשמעתי. אלה מערכות נבדלות עם קווי דמיון ושוני, שנוצרו בהתאם לנורמות

עונש המאסר שמוטל על נאשם בגזר הדין לרוב אינו משקף את פרק הזמן ה״אמיתי״ שאותו ירצה האסיר בפועל במתקן הכליאה. החוק במערכת המשפט הישראלית מאפשר

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועם ההתקדמות המשמעותית של כוחות צה"ל בתמרון היבשתי, אנו עדים גם למספר מקרים שבהם חיילים נטלו לעצמם רכוש שנמצא בבתים

אחד מן הנושאים הבוערים הראשונים שעתידים להתלבן בזירה הציבורית-הפוליטית והמשפטית – עם סיומה של המלחמה היא שאלת העמדתם לדין של מחבלי חמאס: אלה המשתייכים לקבוצת

בימים האחרונים התפרסם דו״ח נציבות קבילות החיילים לשנת 2023. הדו״ח מציג את עשיית נקח״ל בבירור אלפי הקבילות (5,749 קבילות) שהוגשו במהלך שנת 2023 כלפי מפקדים

כידוע, בחלוף כחודשיים מתחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ פתחה דרום אפריקה בהליך משפטי נגד מדינת ישראל  בבית הדין הבין-לאומי לצדק. טענתה המקוממת של דרום אפריקה הייתה

פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הוביל, מטבע הדברים, להתערערות חריפה בתחושת הביטחון האישי על ידי רבים מאזרחי ישראל. כך חשו רבים, ובוודאי אלה שהתגוררו בדרום הארץ

במלחמת "חרבות ברזל" שאנו נמצאים בעיצומה נפגעו למרבה הצער לא מעט אזרחים במישור הפיזי, הנפשי או שניהם גם יחד; ומדובר הן באזרחים שהגיעו לשדה הקרב

בכל המערכות הצבאיות האחרונות בעזה, ובכללן מלחמת "חרבות ברזל" שאנו נתונים בעיצומה, נשמעות טענות חוזרות ונשנות מצד ארגונים שונים ומצד גורמים בקהיליה הבין-לאומית על הפרות

השירות הצבאי מסתיים פעמים רבות באנחת רווחה ובציפייה למספר שנות שקט באזרחות. החוויות האינטנסיביות שעוברים חיילים רבים בשירות סדיר, בוודאי ביחידות הקרביות, מקימות עם ה"נחיתה"

מלחמת "חרבות ברזל" כפתה על המשק הישראלי מציאות שלא הייתה מוכרת בעשרות השנים האחרונות, הן בהיבט של התמשכות המערכה, הן ביחס להיקף המגויסים והן בהגבלות

מסדרונות המטכ"ל בקריה סוערים בימים האחרונים – ולא רק בגלל פרסום דבריו הבוטים של ראש אכ"א ביחס לפרקליטות הצבאית. הסיבה לסערה, הקשורה ל"דם הרע" שבין

שאלה: נשפטתי בצבא לפני שנה על שאלה: עבירה של סחר בנשק ונגזרו עלי שלוש שנות מאסר. ניסיתי לעשות הכל כדי להקל בעונש וערערתי על גזר

שאלה: מה הענישה על שימוש בסמים קלים בצה"ל? תשובה: הענישה בצה"ל בגין שימוש בקנאביס משתנה בין מקרה למקרה. בתיקים של שימושים בודדים ומועטים בנסיבות "אזרחיות"

שאלה: הורשעתי בבית דין צבאי בכך שעישנתי סמים במספר הזדמנויות בבסיס וגם בזמן חופשה מהצבא. הודיתי בכתב האישום וחשבתי שהסיפור מאחוריי אבל קיבלתי זימון לדיון

שאלה: האם מדיניות הזקנים בצה"ל חוקית? תשובה: על פי פקודות הצבא חייל שמינו זכר מחויב לגלח את פניו מדי יום. מכיוון שמדובר בהוראה שמעוגנת בפקודה

שאלה: אם יש לי רישום פלילי במשטרה, האם אני יכול להתגייס לצבא? תשובה: בעלי רישום פלילי אינם פסולים מגיוס. לשכת הגיוס בוחנת את עניינו של

כל מי שמשרת בצבא עלול למצוא עצמו, לפתע וללא כל הכנה מוקדמת, כשהוא נאלץ להתמודד עם הליך משפטי שמתנהל נגדו. זה יכול להיות הליך פלילי

שאלה שהופנתה אליי בימים האחרונים ושחוזרת על עצמה – "אתמול הגיעו כמה בלשים ממצ"ח לבסיס שבו אני משרת, נכנסו לחדר הפרטי שלי בבסיס ואמרו שהם

בשונה מאשר במערכת המשפט האזרחית, שבה קבועה בחוק סדר הדין הפלילי חובה לערוך שימוע לחשוד לפני שיוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש