נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, יצא בימים האחרונים בקריאה לציבור לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן וחג הפסחא, להגיש אליו בקשות חנינה, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי (ר"פ). יוזמה דומה של הנשיא דאז ריבלין הייתה לפני מספר שנים, לקראת יום העצמאות ה-70 של ישראל, ואז נרשם שיעור גבוה של קבלת בקשות חנינה.
רישום פלילי מהווה לא פעם נטל מכביד שפוגע באפשרויות התעסוקה, בין כשכיר ובין במגזר הציבורי, בין כדירקטור ובין במשרות אמון. הרישום הפלילי עלול להוות גם חסם מפני קבלת רישיונות והיתרים וגם, למשל, מפני קבלת ויזה לארה"ב. לכן מומלץ מאוד לממש את ה"הזמנה" מהנשיא ולהגיש בקשות חנינה מתאימות.
מי מהציבור יוכלו ליהנות מהמדיניות המקלה של הנשיא? בעיקר מי שסוחבים איתם רישום פלילי מגיל צעיר בעקבות "משובות נעורים", מי שהם בעלי נסיבות חיים מיוחדות או בעלי מצב רפואי מורכב, מי שסיימו שירות תורם בצבא ומי שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה.
החגים שהוזכרו בקריאת הנשיא הרצוג הם מסגרת חגיגית לשקילת הבקשות תוך מתן הבכורה לשיקולי חסד ורחמים והשתלבותם בבחינה כוללת של המקרה. כפי שניתן ללמוד מהתבטאויותיו, הנשיא הרצוג מייחס חשיבות רבה לתהליכי שיקום ומשתדל לפתוח פתח של הזדמנות שנייה למי שהראה שעשה צעדים של שינוי משמעותיים, במיוחד כשמדובר בצעירים.
פנינו לעו"ד אל"ם (מיל') רן כהן רוכברגר, מומחה לדיני צבא וביטחון, ומי שבעברו כיהן כסנגור הצבאי הראשי, על מנת להבין במה בדיוק מדובר.
קודם כל, קצת רקע. תאר לנו קצת בבקשה מה היא בדיוק בקשת חנינה, ולמה בדיוק היא מיועדת?
בקשת חנינה היא בקשה שמכוונת למעשה "להתערב" בתוצאות שנובעות מקיומה של הרשעה פלילית. הכוונה היא, לרוב, להקלה בעונש שהוטל, לשינוי רכיביו של גזר הדין ולעתים גם לביטול של אחד מהם. היוזמה של הנשיא רלוונטית כמובן לאלה, אך במיוחד למחיקה של הרישום הפלילי, שמוגדר כתוצר נלווה של ההרשעה – אך מהותית ניתן בו כעונש בפני עצמו. זאת משום שלא פעם עלולות להיות לרישום הפלילי השלכות קשות יותר מאשר העונש עצמו, שמגבילות את חופש העיסוק ומובילות גם להמשך פגיעה בשמו הטוב של אדם.
בין הגופים החשופים לקיומו של הרישום הפלילי, לפני שהוא מתיישן, ניתן למנות את משטרת ישראל, רשות הרישוי, נציב שירות המדינה, משרד החינוך, הגופים המפקחים על האבטחה במקומות ציבוריים – והרשימה עוד ארוכה.
חשוב לציין שנשיא המדינה כמעט שאינו כפוף לכללים המכתיבים לו איזו בקשה לקבל ואיזו לדחות, אך אחד מהשיקולים שנשקלים על ידיו הוא שיקול השיקום העתידי, ובמבט צופה פני עתיד, על מנת לאפשר כניסה מיטבית מקסימלית לחיי האזרחות. ככל שמבקש החנינה מצביע על נזק קונקרטי שנגרם לו במישרין בשל הרישום הפלילי וככל שלא מדובר בעבירה חמורה במיוחד, הסיכוי שבקשת החנינה תתקבל גבוה יותר.
מהם הנימוקים "הקלאסיים" שבדרך כלל מצוינים בבקשות החנינה?
כמובן כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. אבל בגדול, המיקוד בבקשה הוא בתהליך שיקום שהתבצע, הצבעה על נסיבות חיים ייחודיות לפני העבירה, נסיבות חיים מאתגרות בהווה וצורך ייחודי בחנינה, למשל: עבודה המונחת על הפרק, צורך בקבלת רישיון ובקשה להתקבל לעיסוק בגופי ביטחון. הבקשה חייבת להעביר את המסר שהעבירה היא פרק שנמצא "מאחור" ולא ישוב עוד לעולם.
האם כל אחד יכול לפנות או רק דרך עורך דין?
אין כל מגבלה על מגיש הבקשה ואין חובה שהיא תוגש על עורך דין. אין כל חובה שהמבקש יהיה גם הכותב וניתן אפילו להגיש את הבקשה על ידי חבר או קרוב משפחה. אך הניסיון מלמד שהמיומנות של עורכי דין שמנוסים בהגשת בקשות מסוג זה, שמכירים את מערך השיקולים האפשריים ושיודעים להתמקד במישורים שנלקחים בחשבון על ידי הנשיא – יכולים לתרום לסיכויי קבלת הבקשה במקרים רבים. בכל שאלה בעניין ניתן לפנות למחלקת חנינות במשרד המשפטים.
האם אפשר לפנות לחנינה כמה פעמים? מה מומלץ לצרף לבקשת החנינה?
אין מניעה לפנות מספר פעמים לנשיא בבקשת חנינה. עם זאת, ככל שמוגשת בקשת חנינה חוזרת, כדאי מאוד לציין בפירוש בבקשה את העובדה שאין זו הפעם הראשונה שמתבצעת פנייה בנושא. כדאי גם לחשוב מה הוביל לדחיית הבקשה הקודמת ולנסות לנסח בהתאם את הבקשה, תוך ציון מה התחדש מאז ועד הגשת הבקשה הנוכחית ואילו נימוקים מהותיים נוספו.
בצד המעשי, מלבד הבקשה עצמה, נכון לצרף כל מסמך אפשרי ביחס להליך המשפטי המדובר: כתב אישום, הכרעת-דין, גזר דין, תסקירי עונש ומסמכים מהליך טיפולי-שיקומי נלווה (אם היה). מומלץ לצרף גם מסמכים המעידים על השינוי והתיקון שעבר מגיש הבקשה; תעודות הצטיינות מהצבא, התנדבות בקהילה, מכתב ממעסיק ועוד. אם יש נסיבות מיוחדות שעומדות ברגע הבקשה (כמו נסיבות רפואיות חריגות או צורך הומניטרי), חשוב לצרף תיעוד רלוונטי.
יש "מסלול מיוחד" לחנינות חיילים, או שהפנייה נעשית בערוצים הרגילים?
כאשר מדובר בחיילים המשרתים בהווה בצה"ל, שמבקשים בשנה האחרונה לשירותם לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה ביחס לעבירה שנעברה עוד לפני שירותם הצבאי – יש מסלול מיוחד ומהיר שתכליתו להעניק טיפול מקל לבקשות. ערוץ טיפול ייחודי זה משקף את "הפינה החמה" שנותן הנשיא לשיקומם של חיילים שביצעו תפנית בחייהם במהלך השירות הצבאי, במגמה לאפשר להם להתחיל ברגל ימין את החיים באזרחות.
כאשר מדובר בעבירה שנעברה במהלך שירותו הצבאי של חייל – הבקשה נבחנת במסגרת הערוץ הרגיל, כשביחס למי שהשלים שירות תורם, יש נכונות מוגברת של הנשיא להיעתר לבקשת חנינה. לכן, פעמים רבות דווקא לחיילים משוחררים יש "הנסיבות הנכונות" שיכולות לתמוך בקבלת הבקשה ומומלץ להרים את הכפפה ולנצל את ההזדמנות לכך.
(פורסם ב"ממון", מאי 2023)